וזכרוני הראשון אם יופייך אינו מטעה אותי משליך גיטרה ואבי עליי צורח ואימי אומרת "זה החוטא שלי" ולוקחת אותי לטיול מנחם מול ירח

Y mi primer recuerdo, si tu belleza no me engaña: arrojo una guitarra y mi padre me grita, y mi madre dice: «Este es mi pecador», y me lleva a un paseo reconfortante bajo la luna.

וזכרוני השני, אם עינייך אינן מטעות אותי עוזב את הבית אל סיכוני הזמן ?"כששאלתי אותך "האם תהיי לי לעולמים "ענית: "תביט לירח שם יש כבר אדם

Y mi segundo recuerdo, si tus ojos no me engañan: salgo de casa hacia los riesgos del tiempo. Cuando te pregunté: «¿Serás mía para siempre?» respondiste: «Mira la luna; allí ya hay un hombre».

ואחרי שנה שכרנו חדר מול ירח מתחיל לנגן בבר קודר ברחוב המסגר "והם צרחו "תורידו ת'נמוך עם הטוקסידו "ורק אחד אמר: "ילד ילד, עוד תוריד את הירח בשבילם

Y después de un año alquilamos una habitación frente a la luna, empieza a tocar en un bar sombrío de la calle Ha‑Masger, y ellos gritaban: «Bajen los graves, tú del esmoquin», y sólo uno dijo: «Niño, niño, aún les bajarás la luna».

היתה תקופה כזו שהאושר בא בזעם צחקנו מהכל, שרפנו את מה שבא ליד לא נשאר לנו אלא לחבק את הצער "להגיד "אתמול היה טוב ויהיה גם מחר אתמול היה טוב, אתמול היה טוב אתמול היה טוב, ויהיה גם מחר

Hubo una época en que la felicidad llegaba con furia. Nos reíamos de todo, quemábamos lo que caía en las manos. No nos quedó más que abrazar la tristeza, decir: «Ayer estuvo bien y mañana también lo estará». Ayer estuvo bien, ayer estuvo bien, ayer estuvo bien y mañana también lo estará.

קשה לי להתרכז, כי יופייך עוד מהמם אותי קשה להגיד חבל או לומר אולי "במקום זה אני רוקד וצועק לירח: "רד ומאשים את העולם בכאביי

Me cuesta concentrarme, porque tu belleza aún me deja atónito. Cuesta decir «qué pena» o decir «quizá». En su lugar bailo y le grito a la luna: «Baja», y culpo al mundo de mis dolores.

לפעמים אני שוכח איך התחלתי מול ירח כשאתה שוכח, כן, כן, אתה מסכן יש גשם בשמיים, אין ירח בינתיים וכשייצא נלך ביחד עד שנעלם

A veces olvido cómo empecé frente a la luna. Cuando olvidas —sí, sí— eres un desdichado. Hay lluvia en el cielo; de momento no hay luna, y cuando salga iremos juntos hasta desaparecer.

היתה תקופה כזו שהאושר בא בזעם צחקנו מהכל, שרפנו את מה שבא ליד לא נשאר לנו אלא לחבק את הצער "להגיד "אתמול היה טוב ויהיה גם מחר אתמול היה טוב, אתמול היה טוב אתמול היה טוב, ויהיה גם מחר

Hubo una época en que la felicidad llegaba con furia. Nos reíamos de todo, quemábamos lo que caía en las manos. No nos quedó más que abrazar la tristeza, decir: «Ayer estuvo bien y mañana también lo estará». Ayer estuvo bien, ayer estuvo bien, ayer estuvo bien y mañana también lo estará.