ואז אני נכנס לחדר, ושואל "האם
"?כולם פה כלומר בסדר, כולם עוד חיים
ואת שרה עם גיטרה, געגועים לים
כי הביקוש לאהבה לא מסתיים אף פעם
Y entonces entro en la habitación y pregunto: «¿
todos están aquí, es decir, bien, todos siguen vivos?»
Y tú cantas con una guitarra, con anhelo del mar,
porque la demanda de amor nunca termina
אני לא אספר הכל, רק איך חשקתי בך
וכשהמלחמה פרצה, חיינו במיטבח
וכשהמלחמה חלפה, כמו כל דבר חולף
הקמתי להקה, גיטרה בס ומתופף
No lo contaré todo, solo cómo te deseé
Y cuando estalló la guerra, vivíamos en la cocina
Y cuando la guerra pasó, como todo lo que pasa,
formé una banda: bajo y batería
והלהקה ניגנה בכוח כוח, את עצמה
והשדר צרח הפאנק הפאנק חזר לעיר
וכל נובמבר כשנהיה לנו עצוב וקר
נצמדנו זה לזה ושוב ניצמדנו לחיים
Y la banda tocaba con todas sus fuerzas, a sí misma
Y el locutor gritó: «¡el punk, el punk ha vuelto a la ciudad!»
Y cada noviembre, cuando nos poníamos tristes y con frío,
nos aferrábamos el uno al otro y de nuevo a la vida
ואז אני נכנס לחדר וראשך פרחים
הטלוויזיה כבר עובדת על האנשים
אז בואי נעשה שטויות, ונדבר אמת
אני אומר לך נתפשט, כדי להיצמד
Y entonces entro en la habitación y tu cabeza son flores
La televisión ya trabaja sobre la gente
Así que hagamos tonterías y digamos la verdad
Te digo: desnudémonos para poder pegarnos el uno al otro
אני לא אספר הכל, על איך עשינו מין
נצמדנו לאלוהים גדול, בתוך איצטדיונים
מישל מישל קראתי לך, ואת מזה צחקת
ובכיכר נצמדת אליי, במות אבינו יצחק
No lo contaré todo, sobre cómo tuvimos sexo
Nos pegábamos a un Dios grande, dentro de estadios
«Michelle, Michelle», te llamé, y te reíste tanto,
y en la plaza te pegaste a mí, en la muerte de nuestro padre Isaac
והלהקה ניגנה בכוח כוח, את עצמה
והשדר צרח הפאנק הפאנק חזר לעיר
וכל נובמבר כשנהיה לנו עצוב וקר
נצמדנו זה לזה ושוב ניצמדנו לחיים
Y la banda tocaba con todas sus fuerzas, a sí misma
Y el locutor gritó: «¡el punk, el punk ha vuelto a la ciudad!»
Y cada noviembre, cuando nos poníamos tristes y con frío,
nos aferrábamos el uno al otro y de nuevo a la vida
וכך נצמדנו שם לאדמה, לכיבושים
אני רוצה לישון איתך, צרחת לי בכבישים
ולפעמים היית לוחשת לי, בין אנשים
בוא נתחתן, תעשה לי ילד, ותכתוב לי שיר
Y así nos pegamos allí a la tierra, a las ocupaciones
«Quiero dormir contigo», me gritabas en las carreteras
Y a veces me susurrabas, entre la gente:
«Casémonos, hazme un hijo y escríbeme una canción»
אני לא אספר על הכל, על האתמול ההוא
על כל הלהקות, על חברים שנעלמו
ובאור הערב הסתווי כשנהיה כבר קר
אנחנו נצמדים למוזיקה, מוזיקה, מוזיקה, מוזיקה
No lo contaré todo, sobre aquel ayer
Sobre todas las bandas, sobre amigos que desaparecieron
Y a la luz de la tarde otoñal, cuando ya hace frío,
nos aferramos a la música, música, música, música
והלהקה ניגנה בכוח כוח, את עצמה
והשדר צרח הפאנק הפאנק חזר לעיר
וכל נובמבר כשנהיה לנו עצוב וקר
נצמדנו זה לזה ושוב ניצמדנו לחיים
Y la banda tocaba con todas sus fuerzas, a sí misma
Y el locutor gritó: «¡el punk, el punk ha vuelto a la ciudad!»
Y cada noviembre, cuando nos poníamos tristes y con frío,
nos aferrábamos el uno al otro y de nuevo a la vida
ואז אני נכנס לחדר, ושואל "האם
"?כולם פה כלומר בסדר, כולם עוד חיים
ואת עוד שרה עם גיטרה, געגועים לים
כי הביקוש לאהבה, לא מסתיים אף פעם
Y entonces entro en la habitación y pregunto: «¿
todos están aquí, es decir, bien, todos siguen vivos?»
Y tú todavía cantas con una guitarra, con anhelo del mar,
porque la demanda de amor nunca termina
