כאשר תעצמנה עיני ואשכח את עדרי ויוני עוד אזכור, עוד אזכור, ידידי הרועה הקטנה מן הגיא

Cuando se cierren mis ojos y olvide mi rebaño y mi paloma, aún recordaré, aún recordaré, amigo mío, a la pequeña pastora del valle

כוכבים ידעכו מעלי והחושך יכס את חיי אך אני עוד אראה לפני הרועה הקטנה מן הגיא

Las estrellas se apagarán sobre mí y la oscuridad cubrirá mi vida, pero yo todavía veré delante de mí a la pequeña pastora del valle

באילן יאלמו צפורים והרוח ידום בהרים יחריש חלילי וזמרו אך אשמע את צילה בעברו

En el árbol enmudecerán los pájaros, y el viento callará en las montañas, enmudecerán mi flauta y su canto, pero oiré su sombra al pasar

והיה כי אפקח את עיני והנה הרועה מן הגיא כגדיה שחמחמה בין גדיי היא פועה ושואלת: מתי?

Y será que, cuando abra mis ojos, he aquí la pastora del valle, como una cabrita que bala entre mis cabritos, ella bala y pregunta: ¿cuándo?

היא שואלת: מתי, בחורי תברך את אמי בכפרי ותאכל מפריה בגנה ותשתה עם אבי מיינה

Pregunta: ¿Cuándo, muchacho mío, bendecirás a mi madre en mi aldea, y comerás de su fruto en el jardín, y beberás con mi padre de su vino?

ואשיב לרועה הקטנה: לא אשבע מפריה בגנה לא אשכר מיינה בגתה רק בקשתי לשכוח ביתה.

Y responderé a la pequeña pastora: no me saciaré de su fruto en el jardín, no me embriagaré con su vino en el lagar, sólo pido olvidar su casa.