באדמה דשנה, שורצת חלזונות אני רוצה לכרות לי בור עמוק, שוחה לפשוט שם את העצמות הנושנות וכמו כריש בים, לישון בשכחה

В плодородной земле, кишащей улитками, я хочу вырыть себе глубокую яму, ров, обнажить там ветхие кости и, как акула в море, уснуть в забвении

!אני שונא קברים! אני שונא צוים במקום להתחנן שהעולם ידמע אזמין עוד בחיי את להק העורבים למצות ממפרקתי את זוהמת דמה

Я ненавижу могилы! Я ненавижу завещания; вместо того чтобы умолять, чтоб мир заплакал, я ещё при жизни приглашу стаю воронов, чтобы выжали из моих суставов мерзость крови

הו תולעים! רעים שחורים, עיוורים-חרשים !הנה מגיע מת שמח וחפשי הו פילוסופים של עינוג ושל תסיסה

О, черви! Злые, чёрные, слепо-глухие — вот приходит мертвец, радостный и свободный! О, философы услады и брожения,

ללא מוסר כליות פלשו אל חורבתי אימרו היש עינוג בו טרם התנסה גוף זה שנפש אין בו, מת בין המתים

Без угрызений совести, вторгнитесь в мои развалины; скажите, есть ли наслаждение, которого он ещё не испытал, — это тело, в котором нет души, мёртвое среди мёртвых