תמיד ידעתי שאין שום הסבר לכל ההגיון הזה לכל כאב הלב הזה, אני תמיד ידעתי שאין הרבה מה לעשות רק להתפלל והרבה להתכווץ ואז לחכות

Мне всегда было ясно, что всей этой логике нет никакого объяснения и всей этой сердечной боли — что особо ничего не поделаешь только молиться, сильно сжиматься, а потом ждать

רק להתבצר ולהצטמק ואז להכות רק להישאר כדי להישאר ידעתי

только окопаться и съежиться, а потом ударить просто оставаться, чтобы оставаться я знал

תמיד חשבתי שאין סיבה מספיק טובה לבלגאן הזה לכל המעגל הזה, נדמה לי שידעתי היה לי ברור שאין מקום אחר להתפלל, להוריד תראש ולהתפתל, להשפיל מבט במקום אחר קצת קשה להתבטל להיות שקוף, לכמה רגעים ידעתי

Я всегда думал, что нет достаточно веской причины для этого хаоса для всего этого круга, казалось, я это знал мне было ясно, что нет другого места молиться, опустить голову и корчиться, потупить взгляд в другом месте немного труднее самоустраниться быть прозрачным — на несколько мгновений, я это знал