כל כך התאמצתי לשתוק הרגשתי בשקר עמוק שעולה ועולה ועולה ועולה ואותו לא הצלחתי לחנוק

Я так старался молчать Я ощущал глубокую ложь, что поднимается и поднимается и поднимается и поднимается, и мне не удалось её подавить

מיד את המצח אבדוק ואותו אשפשף טוב ברוק אקרצף את העור ואם לא יעזור אמרח עליו צבע ירוק

Сразу проверю лоб и хорошо потру его слюной, отдраю кожу, а если это не поможет, намажу на него зелёную краску

כי אמא אומרת תמיד על המצח שקרים נחרטים לפעמים גם לנצח חמודי נורא תיזהר המצח אינו משקר המצח כמו שלט מודיע: שימו לב! שקרן! הוא מגיע!

Ведь мама всегда говорит: на лбу ложь порой врезается даже навсегда. Милый, будь очень осторожен — лоб не лжёт. Лоб, как знак, объявляет: Внимание! Лжец! Он идёт!