מביט מלמעלה על אורות של עיר מזהה בדיוק את החלון

Смотрю сверху на огни города, точно узнаю то окно

יורד אל הצומת והבהוב כתום משחק עם כתובת של מלון

Спускаюсь к перекрёстку, оранжевое мигание играет с вывеской отеля

התחלות הן תמיד גם סוף של תקופה עוברת שאיתך נשארת עוד שקיעה עוד זריחה עוד כאב שישאר איתך

Начала всегда тоже конец уходящей эпохи, что остаётся с тобой. Ещё закат, ещё рассвет, ещё боль, что останется с тобой.

חולף מול הבית שהשארתי בו את ימי, לילותי, אותי

Прохожу мимо дома, в котором оставил свои дни, свои ночи, себя.

ולאורך הדרך לבבות שבורים ובדידות שתשאר איתי

И по дороге — разбитые сердца и одиночество, что останется со мной.

התחלות הן תמיד גם סוף של תקופה עוברת שאיתך נשארת עוד שקיעה עוד זריחה עוד כאב שישאר איתך

Начала всегда тоже конец уходящей эпохи, что остаётся с тобой. Ещё закат, ещё рассвет, ещё боль, что останется с тобой.