נסענו שעות על הכבישים הגדולים העיר נשכחת בין השממות כשאותה נשמה נמצאת בשני אנשים יש איזה אושר עלי אדמות על מטוס מעופף אומרים המזל מתחלף גם איפה שמדברים אנגלית יראו לך את חיפה עשינו ציורים לתמיד כדי שנזכור בעתיד שככה נראית אהבה

Viajamos horas por las grandes carreteras La ciudad se olvida entre los yermos Cuando la misma alma está en dos personas hay una cierta dicha sobre la faz de la tierra En un avión que vuela, dicen que la suerte cambia Incluso donde se habla inglés te mostrarán Haifa Hicimos dibujos para siempre para que recordemos en el futuro que así se ve el amor

ואמרו לי ששם בסוף העולם אנשים כבר יודעים איך לנצח ת'פחד אמרו לי שככה עוברים את הכל כמו הים והחול נשארנו ביחד פוליטיקאים בבירה לא משאירים יותר ברירה את רוח הם לא לקחו לנו בינתיים הבנתי מזמן שגן העדן לא כאן הוא קעקוע על הגב של השמים ואמרו לי ששם בסוף העולם....

Y me dijeron que allí, en el fin del mundo, la gente ya sabe cómo vencer el miedo. Me dijeron que así se supera todo, como el mar y la arena, nos quedamos juntos. Los políticos en la capital ya no dejan alternativa. Nuestro espíritu no nos lo quitaron, por ahora. Entendí hace tiempo que el paraíso no está aquí, es un tatuaje en la espalda del cielo. Y me dijeron que allí, en el fin del mundo...

והעולם הזה קצת קר אולי נתלבש בחוץ שקיעות מדממות כמו הכיכר של 95 אולי זה זמן לבקש קצת אור, קצת תקווה שבעים פנים לאהבה כולנו קצת אותו דבר רוצים דבר אחד

Y este mundo está un poco frío, quizá debamos abrigarnos. Afuera, los atardeceres sangran, como la plaza del 95. Quizá es momento de pedir un poco de luz, un poco de esperanza. El amor tiene setenta rostros, todos somos un poco lo mismo, queriendo una sola cosa.