אל העיר שבוית החלום צל כבד וזר הגיח וירח באדום את מלכותו טבל בפיח

A la ciudad cautiva del sueño, irrumpió una sombra pesada y extraña, y la luna, en rojo, sumergió su reinado en hollín

מי שלא עצם את עיניו את לילו המר כאב הוא דומית כניעה בלי קרב איש את נשקו נצר עד מוות

Quien no cerró los ojos padeció su noche amarga, un silencio de rendición sin combate, cada hombre contuvo su fuego hasta la muerte

איך על פראג שחר לא בקע בשלישית כלה כוחו איך נדם קול כיכר הומה בחג שיר שחלמתי על פראג - שם השחר עוד יבקע

Cómo sobre Praga no rompió el alba, por tercera vez se agotó su fuerza, cómo enmudeció la voz de la plaza bulliciosa en fiesta, canción que soñé sobre Praga: allí el alba aún romperá

כמו תצלום ישן מצהיב עיר של רפאים מטלת לרגלי דובים חרשים ובצוארה המאכלת

Como una vieja fotografía amarillenta, una ciudad de fantasmas tiembla, a los pies de osos sordos, y en su garganta, el cuchillo sacrificial

את פתחו איש לא יוצא ריח גטאות מלוח מקצה ועד קצה על פני העיר נישא ברוח

Nadie sale de su umbral, el olor salado de los guetos, de extremo a extremo lo lleva por la ciudad el viento

איך על פראג שחר לא בקע בשלישית כלה כוחו איך נדם קול כיכר הומה בחג שיר שחלמתי על פראג - שם השחר עוד יבקע

Cómo sobre Praga no rompió el alba, por tercera vez se agotó su fuerza, cómo enmudeció la voz de la plaza bulliciosa en fiesta, canción que soñé sobre Praga: allí el alba aún romperá

רק השקט בה נותר איש צעיר חומק בפתח אז עלה לו אור מוזר שם בכיכר העיר שמתה

Solo quedó en ella el silencio, un joven se desliza por la entrada, entonces se alzó una luz extraña allí, en la plaza de la ciudad muerta

שיר שחלמתי על פראג שם השחר עוד יבקע שם השחר עוד יבקע

Canción que soñé sobre Praga, allí el alba aún romperá, allí el alba aún romperá