אני זוכר את הימים בהם הג'ינסים הקרועים הלכו הכי חזק בארץ עם חמישים שקלים בכיס קניתי לי ולך כרטיס טיול לבואנוס איירס

Recuerdo los días en que los vaqueros rotos estaban de moda en todo el país Con cincuenta séqueles en el bolsillo compré un billete para los dos un viaje a Buenos Aires

כשלא היה לנו מחשב יכולנו סתם להתאהב תגידי לי אם את זוכרת את כל המשחקים בחוץ לא הפסקנו אז לרוץ מהבוקר עד הערב

Cuando no teníamos computadora, podíamos simplemente enamorarnos Dime si te acuerdas de todos los juegos en la calle — entonces no dejábamos de correr desde la mañana hasta la noche

אח, כמה חום היה בבית שני חדרים בסך הכל אולי צפוף אבל בטוח לעצב לא היה מקום וכשיום שישי הגיע פתחנו את המיקרופון

Ah, cuánta calidez había en casa Solo dos habitaciones en total Quizás apretado, pero seguro No había lugar para la tristeza Y cuando llegaba el viernes encendíamos el micrófono

מתגעגע ללילות כשלא היה מה לעשות על הברזלים ישבנו שתינו מהממטרות לא לא היו לנו ברירות כך או ככה הסתדרנו כשלא היה לי אסימון קראתי לך מהחלון מין חיים פשוטים כאלה וכשחלמנו חלומות לא שכחנו גם לחיות מעניין אם את זוכרת

Echo de menos las noches cuando no había nada que hacer Nos sentábamos en las barandillas Bebíamos de los aspersores — no, no teníamos elección De una u otra forma nos las arreglábamos Cuando no tenía una ficha telefónica te llamaba desde la ventana Una vida así de simple Y cuando soñábamos, no olvidábamos también vivir Me pregunto si te acuerdas