איך כבשת בסערה את היבשת נסיך החלומות של כל אישה ובקסמך נערות נפלו ברשת יצאו מדעתן ללא בושה שתי עיניך אש לוחשת חלומות של אהבה ובליבן תקווה נואשת להישרף איתך בלהבה

Cómo arrasaste el continente, el príncipe de los sueños de cada mujer. Y con tu encanto las muchachas cayeron en la red, perdiendo la razón sin pudor. Tus dos ojos, un fuego que susurra, sueños de amor, y en sus corazones una esperanza desesperada arder contigo en la llama.

ולנטינו, ולנטינו מי היה מאמין שהיית פשוט, שהיית תמים, ולנטינו שהיית בן אוהב של אמא וחלמת באמת על פרדס וקלמנטינות ולנטינו, ולנטינו איך שתקת בכאב איך נשבר בך הלב ואנחנו לא ראינו ולנטינו, ולנטינו

Valentino, Valentino, ¿quién lo hubiera creído? Que eras sencillo, que eras inocente, Valentino, que eras un hijo amoroso de tu madre, y que de verdad soñabas con un huerto y clementinas. Valentino, Valentino, cómo callaste en el dolor, cómo se te rompió el corazón, y nosotros no lo vimos. Valentino, Valentino.

איטלקי יפה עם נשמה נרגשת בלי פת לחם ובלי פרוטה איך נפלת, בן אלמוות, אל הרשת אשר טמנו לך בני תמותה על הברק שבעיניים בנו טירות מפוארות היית בן שלושים ושתיים מעט שנים היו מאושרות

Un italiano hermoso, de alma conmovida, sin un pedazo de pan y sin una moneda. Cómo caíste, inmortal, en la red que te tendieron los mortales. Sobre el brillo de tus ojos construyeron castillos magníficos. Tenías treinta y dos; pocos años fueron dichosos.

ולנטינו, ולנטינו מי היה מאמין שהיית פשוט, שהיית תמים, ולנטינו שהיית בן אוהב של אמא וחלמת באמת על פרדס וקלמנטינות ולנטינו, ולנטינו איך שתקת בכאב איך נשבר בך הלב ואנחנו לא ראינו ולנטינו, ולנטינו

Valentino, Valentino, ¿quién lo hubiera creído? Que eras sencillo, que eras inocente, Valentino, que eras un hijo amoroso de tu madre, y que de verdad soñabas con un huerto y clementinas. Valentino, Valentino, cómo callaste en el dolor, cómo se te rompió el corazón, y nosotros no lo vimos. Valentino, Valentino.

עוד היום הן נזכרות בלהט בפנים הנפלאים ובמבט הן פוסעות לאט בצעד ועוד צעד אבל ליבן צעיר איתך לעד הן ידעו ימים טובים יותר מאלה עברו מאז הרבה שנים על אבן לבנה כפלא בכל שנה אודמות השושנים

Aún hoy recuerdan con fervor el rostro maravilloso y la mirada. Avanzan despacio, paso tras paso, pero su corazón contigo es joven para siempre. Conocieron días mejores que estos; desde entonces han pasado muchos años. Sobre una piedra blanca, como por milagro, cada año enrojecen las rosas.

ולנטינו, ולנטינו מי היה מאמין שהיית פשוט שהיית תמים, ולנטינו שהיית בן אוהב של אמא וחלמת באמת על פרדס וקלמנטינות

Valentino, Valentino, ¿quién hubiera creído que eras sencillo, que eras inocente, Valentino, que eras un hijo amoroso de tu madre, y que de verdad soñabas con un huerto y clementinas?

ולנטינו, ולנטינו הן ראו בך נסיך הן ראו אותך בשיא הן ראו והאמינו ולנטינו, ולנטינו

Valentino, Valentino, vieron en ti a un príncipe, te vieron en la cumbre, vieron y creyeron, Valentino, Valentino.