[פזמון: צ'ולו] עיניים להם אבל הם לא רואים אזניים להם ועדיין לא שומעים והקול קורא והכל כבר קרה אל תירא ישראל גור אריה הלא אתה

[Estribillo: Cholo] Tienen ojos pero no ven Tienen oídos y aun así no oyen Y la voz llama, y todo ya ocurrió No temas, Israel, pues eres cachorro de león

[וורס 1: סאבלימינל] כולם קוראים לו המלך אבל הוא לא רוצה להיות עירום כולם כורעים מולו ברך אבל הוא כולו נשרף מהחום פותחים "וואחד עין" ובזכוכית מגדלת עושים הכל לגרום לו ליפול מאכילים אותנו סרט תבין, מנהיג חייב להיות לו שפע, בכמות מנהיג בצבע לא אחד שנראה מהצד סמרטוט זו דרך הטבע! אסור שזה יבלבל אותנו אם היקרים לו מכל לא מסודרים אז מה כבר יצליח איתנו?! ו- אני לא מאשים אנשים, מאשים רק את התקשורת שבשביל אחוז רייטינג יאכילו אותנו נסורת לא אניות סיוע! זה אניות טרור! פיגוע הוא פיגוע, אם זה מטען, סכין או לום! ואין כאן אחד שעוד מסוגל להביט לעולם בעיניים כי יודעים שאין גב ובסוף הוא יאכל בעצמו את ה_ין אז מחכים למשיח שיופיע ויושיע אבל אם אין אחרי מי ללכת אז לאן כבר נוכל להגיע

[Verso 1: Subliminal] Todos lo llaman el rey, pero él no quiere estar desnudo Todos se arrodillan ante él, pero él se quema por el calor Abren un “ojo enorme” y con lupa Hacen de todo para hacerlo caer, nos alimentan con un cuento Entiende, un líder debe tener abundancia, y en cantidad Un líder con color, no uno que desde fuera parece un trapo Así es la naturaleza. No debemos dejar que eso nos confunda Si los más queridos para él no están en orden, ¿qué podrá ya funcionar con nosotros? Y no culpo a la gente, culpo solo a los medios Que por un punto de rating nos darán de comer aserrín ¡No barcos de ayuda! ¡Son barcos de terror! Un atentado es un atentado, sea una carga explosiva, un cuchillo o una palanca Y aquí no hay nadie que aún sea capaz de mirar al mundo a los ojos Porque saben que no hay columna vertebral, y al final él se comerá su propia p_lla Así que esperamos al Mesías que aparezca y nos salve Pero si no hay a quién seguir, ¿adónde podremos siquiera llegar?

[פזמון: צ'ולו] עיניים להם אבל הם לא רואים אזניים להם ועדיין לא שומעים והקול קורא והכל כבר קרה אל תירא ישראל גור אריה הלא אתה

[Estribillo: Cholo] Tienen ojos pero no ven Tienen oídos y aun así no oyen Y la voz llama, y todo ya ocurrió No temas, Israel, pues eres cachorro de león

[וורס 2: סאבלימינל] כל הכוכבים בטלויזיה פתאום נראים לי דיי פתטיים לא גברים לא גיבורים בטח לא סקסיים לא אתלטים בכל שכונה שהלכתי פגשתי כמה גברים לפחות רק בישראל גיבורים לא זוכים להוקרות על הצלחות עד שהם מתים פתאום כולם רוצים ללמד אותנו במקום לכבד את הגיבורים שעוד בחיים איתנו אם פרס, או ביבי, בלי קשר לרקע פוליטי בעצרת של רבין בכיתי אך לתת לו כבוד בחייו לא זכיתי איזה עם של חארות! כולם כפויי טובה, הוא נתן את החיים שלו למדינה בחיים לא שמע: "תודה" שרון נלחם וניצח, רציתי כל כך שיצליח חבל שעד שנתנו לו פרחים הוא כבר לא יכל להריח עכשיו כל מה שנשאר נכנס לתוך איזה ספר היסטוריה אנשים נתנו את החיים במציאות לא בתיאוריה אז, הגיע הזמן שכולנו נלמד לשנות את הדרך ונגדל גיבורים חדשים מהילדים של דוד המלך

[Verso 2: Subliminal] Todas las estrellas de la tele de repente me parecen bastante patéticas No son hombres, ni héroes, desde luego no sexis, ni atletas En cada barrio por donde pasé, me encontré con al menos unos cuantos hombres Solo en Israel los héroes no reciben honores por sus logros hasta que mueren De repente todos quieren enseñarnos en lugar de honrar a los héroes que aún están vivos con nosotros Sea Peres o Bibi, sin relación al trasfondo político En el mitin de Rabin lloré, pero no llegué a honrarlo en vida ¡Qué pueblo de cabrones! Todos son desagradecidos; él dio su vida por el Estado En vida nunca oyó: “Gracias” Sharon luchó y venció; yo quería tanto que triunfara Lástima que cuando le dimos flores ya no podía olerlas Ahora todo lo que queda entra en algún libro de historia La gente dio la vida en la realidad, no en la teoría Así que es hora de que todos aprendamos a cambiar el camino Y criaremos nuevos héroes de los hijos del rey David

[פזמון: צ'ולו] עיניים להם אבל הם לא רואים אזניים להם ועדיין לא שומעים והקול קורא והכל כבר קרה אל תירא ישראל גור אריה הלא אתה

[Estribillo: Cholo] Tienen ojos pero no ven Tienen oídos y aun así no oyen Y la voz llama, y todo ya ocurrió No temas, Israel, pues eres cachorro de león