צל עץ תמר ואור ירח ומנגינת כינור תקסים את הלב עולה הצליל רועד בוקע ממיתרים נשפך כאב נגן כינור נגן שירך מה רב החושך והשקט סביב מנגינותיך ישכיחו את סבלי

La sombra de una palmera datilera y la luz de la luna Y la melodía del violín encantará el corazón Se eleva el sonido, tembloroso, irrumpiendo De las cuerdas se derrama dolor Toca, violín, toca tu canción Cuán grande es la oscuridad y el silencio alrededor Tus melodías harán que olvide mi sufrimiento

נגן נגנה לקול צליליך מה נעים הוא החלום נגן נגנה ישמע ירח את קולי שם במרום הוי למה למה בשפתיך הקסמתני ליבי כבשת ועזבתני אוהב כואב וסובל

Toca, toquemos al compás de tus sonidos; qué agradable es el sueño Toca, toquemos; que la luna oiga mi voz allá en lo alto Oh, por qué, por qué con tus labios me has hechizado Conquistaste mi corazón y me abandonaste Amo, me duele y sufro

נדם כינור נחבא ירח ובדממה הד מנגינה עוד נשמע על מה ולמה אל יודע על מה עולם אכזר ורע מערפילי עפר תופיע דמות אהובה תווי פנים מוכרים כינור ישמיע שי זכרונות כה נעימים

El violín enmudeció La luna se ocultó Y en el silencio el eco de una melodía Aún se escucha El porqué y el para qué — solo Dios lo sabe Por qué el mundo es cruel y maligno De brumas polvorientas aparecerá Una figura amada, rasgos del rostro familiares El violín sonará Un obsequio de recuerdos tan gratos

נגן נגנה לקול צליליך מה נעים הוא החלום נגן נגנה ישמע ירח את קולי שם במרום הוי למה למה בשפתיך הקסמתני ליבי כבשת ועזבתני אוהב כואב וסובל

Toca, toquemos al compás de tus sonidos; qué agradable es el sueño Toca, toquemos; que la luna oiga mi voz allá en lo alto Oh, por qué, por qué con tus labios me has hechizado Conquistaste mi corazón y me abandonaste Amo, me duele y sufro