[בית ראשון]
רעב למין, יצאתי מן המלחמה
צמא למהומות, למי יודע מה
בראש הייתה לי מהומה
חשבתי איך ושכחתי מה
[Primera estrofa]
Hambriento de sexo, salí de la guerra
Sediento de disturbios, de quién sabe qué
Tenía un alboroto en la cabeza
Pensé en el cómo y olvidé el qué
[בית שני]
האל הטוב, המלא ברחמים
יש לו סיבות משלו לפעמים
אף פעם לא הבנתי, אני לא מבין כעת
?איך זה, אני חי ולמה דווקא הוא מת
[Segunda estrofa]
El buen Dios, lleno de misericordia
A veces tiene sus propias razones
Nunca lo entendí, ni lo entiendo ahora:
¿Cómo es que estoy vivo y por qué precisamente él murió?
[בית שלישי]
כל זה היה מזמן, בכלל גלגול אחר
אני לא יודע למה התחלתי לספר
אך יש לילות, לאור הנר
אני זוכר, כן כן, אני זוכר
[Tercera estrofa]
Todo eso fue hace mucho, en otra encarnación
No sé por qué empecé a contar
Pero hay noches, a la luz de una vela
Recuerdo, sí, sí, recuerdo
[בית רביעי]
מצחיק לחשוב, הייתי מפקד מחלקה
אל תשאלו אותי מה עלה בחלקה
בבית עלמין צבאי - מספר, גוש וחלקה
תביא את הבקבוק לכאן, הכוס שלי ריקה
[Cuarta estrofa]
Da risa pensarlo: yo era comandante de pelotón
No me pregunten qué fue de la parcela
En un cementerio militar — número, bloque y parcela
Trae la botella aquí, mi copa está vacía
בבית עלמין צבאי, מספר, גוש וחלקה
תביא את הבקבוק לכאן, הכוס שלי ריקה
En un cementerio militar, número, bloque y parcela
Trae la botella aquí, mi copa está vacía
[בית חמישי]
עכשיו מעבר לפינה, הקימו מצבה
אזמל חרט שמות באבן מחצבה
פעם בשנה, תפילה לאשכבה
מי שזוכר, זוכר ומי שבא, בא
[Quinta estrofa]
Ahora, a la vuelta de la esquina, levantaron una lápida
Un cincel grabó nombres en piedra de cantera
Una vez al año, una oración por el descanso
Quien recuerda, recuerda; y quien viene, viene
