['פזמון: נצ'י נצ]
ארץ שיושביה היא אוכלת
וזבת חלב ודבש ותכלת
לפעמים גם היא עצמה גוזלת
את כבשת הרש
['Estribillo: נצ'י נצ]
Una tierra que devora a sus habitantes,
y que mana leche, miel y azul celeste,
a veces ella misma también roba
la corderita del pobre.
['בית 1: נצ'י נצ]
ארץ שמתקו לה רגביה
ומלוחים כבכי כל חופיה
שנתנו לה אוהביה
כל אשר יכלו לתת
['Verso 1: נצ'י נצ]
Una tierra cuyos terrones le son dulces,
y salados como el llanto de todas sus orillas,
que le dieron sus amantes —
todo lo que pudieron dar.
['גשר: נצ'י נצ]
שב החצב לבן לפרוח
שם בדרך יחידי
והיסמין ישיב ניחוח
שדות הזמן שלה האבודים
['Puente: נצ'י נצ]
La escila blanca vuelve a florecer,
allí, solo en el camino,
y el jazmín devolverá su fragancia —
los campos de su tiempo perdido.
['פזמון: נצ'י נצ]
ארץ שיושביה היא אוכלת
וזבת חלב ודבש ותכלת
לפעמים גם היא עצמה גוזלת
את כבשת הרש
['Estribillo: נצ'י נצ]
Una tierra que devora a sus habitantes,
y que mana leche, miel y azul celeste,
a veces ella misma también roba
la corderita del pobre.
[בית 2: טל הפטר]
כל אביב שבים לה סביוניה
לכסות את כל קמטי פניה
רוח קיץ עצב אבניה
ילטף באור
[Verso 2: טל הפטר]
Cada primavera vuelven a ella sus flores savyon
para cubrir todas las arrugas de su rostro,
el viento de verano, la tristeza de sus piedras,
acariciará con luz.
[בית 3: טל הפטר]
שב הסתיו עם כובד ענניה
לעטוף אפור את כל גניה
והחורף את שמורות עיניה
הבוכות יסגור
[Verso 3: טל הפטר]
Vuelve el otoño con el peso de sus nubes,
para envolver de gris todos sus jardines,
y el invierno cerrará las guardianas de sus ojos llorosos —
su llanto.
[גשר: טל הפטר]
שב החצב לבן לפרוח
שם בדרך יחידי
והיסמין ישיב ניחוח
שדות הזמן שלה האבודים
[Puente: טל הפטר]
La escila blanca vuelve a florecer,
allí, solo en el camino,
y el jazmín devolverá su fragancia —
los campos de su tiempo perdido.
[פזמון]
ארץ שיושביה היא אוכלת
וזבת חלב ודבש ותכלת
לפעמים גם היא עצמה גוזלת
את כבשת הרש
[Estribillo]
Una tierra que devora a sus habitantes,
y que mana leche, miel y azul celeste,
a veces ella misma también roba
la corderita del pobre.
