{דקלום} שגרה בזמן מלחמה, היא הדבר התלוש ביותר דברים תלושים לרוב נובלים וכך גם אתה בתוך כל זה אך יש בה גם יצר הישרדותי לקיחת שליטה קטנה על מצב שאין עליו כל השפעה שגרה היא המקלט של מי שאינו בחזית תנועה אינסטינקטיבית, זיכרון השרירים הסחת הדעת המוסחת שגרה בזמן מלחמה היא כל התחושות כולן מציפות את חלל הראש ופורצות את סכרי העיניים וכל זה, תוך כדי צחצוח שיניים, תוך כדי נעילת נעליים תוך כדי שטיפת כלים, תוך כדי שטיפת המוח רגשות אשם כבדים על לא כל עוול בכפך כאב כבד מאוד ומתוכו גדלה גם ההבנה שתפקידך הוא כנראה לשמוח ולשמח אחרת כולנו נשקע בקלות מדי וגם אתה למד שתפקידך הוא לאהוב אחרת תדבק בך השנאה והיא כמו זפת על כפות הרגליים אי אפשר לנער אותה וזה איזון חמקמק ומעצבן שנע כמו זבוב נוירוטי בזוויות חדות ואתה תמיד רק כמעט תופס אותו שגרה בזמן מלחמה היא מלחמה בפני עצמה

{Recitación} La rutina en tiempo de guerra es lo más desarraigado. Las cosas desarraigadas por lo general se marchitan, y así también tú dentro de todo esto. Pero en ella hay también un instinto de supervivencia. Tomar un pequeño control de una situación sobre la que no tienes influencia alguna. La rutina es el refugio de quien no está en el frente. Movimiento instintivo, memoria muscular. Una distracción ya distraída. La rutina en tiempo de guerra es todos los sentimientos a la vez. Inundan la cavidad de la cabeza y rompen las presas de los ojos. Y todo eso, mientras te cepillas los dientes, mientras te pones los zapatos, mientras lavas los platos, mientras te lavan el cerebro. Un pesado sentimiento de culpa sin culpa alguna de tu parte. Un dolor muy pesado. Y de él crece también la comprensión de que tu papel probablemente sea alegrarte y alegrar, de lo contrario todos nos hundiremos con demasiada facilidad. Y también aprendes que tu tarea es amar, de lo contrario el odio se te pegará, y es como alquitrán en las plantas de los pies, no puedes quitártelo de encima. Y es un equilibrio resbaladizo y exasperante que se mueve como una mosca neurótica en ángulos agudos, y tú siempre casi lo atrapas. La rutina en tiempo de guerra es una guerra en sí misma.