אין אף אחד בבית, הדלת סגורה דלתות היו תמיד פתוחות וכלום לא קרה והעולם נראה קטן, תמיד מוגן ולא מובן תגיד לי מה איבדנו כאן זרקו עליך אבן, איזה ילד מופרע הדם על החולצה שלך, נבהלתי נורא אחרי כמעט שלושים שנה רואים צלקת קטנטנה וים של פחדים בלי תקנה

No hay nadie en casa, la puerta está cerrada Las puertas siempre estaban abiertas y no pasaba nada Y el mundo parecía pequeño, siempre protegido e incomprensible Dime qué perdimos aquí Te tiraron una piedra, qué niño problemático La sangre en tu camisa, me asusté muchísimo Después de casi treinta años Se ve una cicatriz diminuta Y un mar de miedos sin remedio

מה יהיה יהיה, זה אתה שאומר את זה ולא מתכוון לאף מילה מה יהיה יהיה, זה אתה שאומר את זה ואני שפוחד מכל מילה, שלך

Lo que sea, será — eso lo dices tú Y no lo dices en serio ni una sola palabra Lo que sea, será — eso lo dices tú Y yo, que temo cada una de tus palabras

כלבים נובחים עלינו, הדלת סגורה הבית שגדלנו בו, עומד למכירה ובמקומו יקום בניין גדול על כביש רועש בתוך עשן תגיד לי מה שכחנו כאן שנים הפכו היסטוריה, אל תביט לאחור כל מי שכבר איננו כאן, הלך בלי לחזור ומי שמת עוד חי בך, לרגע לא עוזב אותך תגיד לי מה יהיה איתך

Los perros nos ladran, la puerta está cerrada La casa en la que crecimos está en venta Y en su lugar se levantará un gran edificio En una carretera ruidosa, entre el humo Dime qué olvidamos aquí Los años se volvieron historia, no mires atrás Todos los que ya no están aquí se fueron sin volver Y quien murió aún vive en ti, no te deja ni un momento Dime qué será de ti

מה יהיה יהיה, זה אתה שאומר את זה ולא מתכוון לאף מילה מה יהיה יהיה, זה אתה שאומר את זה ואני שפוחד מכל מילה, שלך

Lo que sea, será — eso lo dices tú Y no lo dices en serio ni una sola palabra Lo que sea, será — eso lo dices tú Y yo, que temo cada una de tus palabras