יש בנגינת קולה נימת ילדותיות קלה היא האם המאמצת גרוטאות וסמרטוטים בעלי חיים יש במבט עיניה ציור של משפחה קטנה היא מראה לי קיר של בית וילדה עם שני סרטים שרטוטים פשוטים פני בובה עיני פנינים צלקות וסימנים קעקועים צרובי שנים קול מארץ הרוח קול קריאת העורב באוזנה צועק

En la música de su voz hay un leve matiz de niñez. Ella es la madre adoptiva de chatarra, trapos y animales. En la mirada de sus ojos un dibujo de una familia pequeña. Me muestra una pared de una casa y a una niña con dos lazos. Bocetos sencillos, rostro de muñeca, ojos de perla, cicatrices y marcas, tatuajes chamuscados por los años. Una voz de la tierra del viento, la voz del graznido del cuervo, grita en su oído.

קול מארץ הרוח בא לאט וקרב היא הולכת נטרפת היא הולכת ואני שותק

Una voz de la tierra del viento llega despacio y se acerca, ella camina, trastornada, ella camina, y yo guardo silencio.

יש בצללית ראשה תנועה שמסתירה חולשה לפעמים כשהיא צוחקת מתפצלים שבילי קמטים לפרטי פרטים היא הייתה כל כך יפה פני מלאך שיער קטיפה בתוך שמלת כלולות שקופה

En la silueta de su cabeza un movimiento que oculta debilidad. A veces, cuando se ríe, se bifurcan los caminos de las arrugas hasta el más mínimo detalle. Ella era tan hermosa: rostro de ángel, cabello de terciopelo, dentro de un vestido de novia transparente.

קול מארץ הרוח בא לאט וקרב היא הולכת נטרפת היא הולכת ואני שותק

Una voz de la tierra del viento llega despacio y se acerca, ella camina, trastornada, ella camina, y yo guardo silencio.