{פתיחה}

{Introducción}

הבטחתי לכתוב כשנסעתי ולא כתבתי מזמן עכשיו את כל כך חסרה לי חבל, חבל שאת לא כאן

Prometí escribir cuando me fui, y no he escrito desde hace mucho. Ahora te extraño tanto, lástima, lástima que no estés aquí.

אחרי שהגעתי ליפו תקוות נולדו מתוך יאוש מצאתי לי חדר וחצי על גג של בית נטוש

Después de llegar a Jaffa, nacieron esperanzas de la desesperación, me encontré un cuarto y medio, en la azotea de una casa abandonada.

יש פה מיטה מתקפלת אם נרצה שלושתנו לישון את אני והילד מול חלון משקיף לים התיכון

Aquí hay una cama plegable, si queremos dormir los tres, tú, yo y el niño, frente a una ventana con vista al Mediterráneo.

ואולי מרחוק יש סיכוי אחד למיליון ואולי מרחוק איזה אושר מתגנב אל החלון

Y quizá desde lejos hay una posibilidad entre un millón, y quizá desde lejos alguna felicidad se acerca sigilosamente a la ventana.

{גשר}

{Puente}

שנת חמישים סוף דצמבר בחוץ מלחמת רוחות השלג צנח כאן לפתע לבן מזכיר לי נשכחות

Año 50, finales de diciembre, afuera, una guerra de vientos, la nieve cayó aquí de repente, lo blanco me recuerda cosas olvidadas.

עוד הפצע פתוח לו רק היית איתי עכשיו הייתי פשוט מספר לך את מה שלא יגיד מכתב

La herida sigue abierta, si tan solo estuvieras conmigo ahora, simplemente te contaría lo que una carta no dirá.

כאן אם תרצי יש לך בית ואותי יהיה לך המון צחוק ילדים בין הערביים מול חלון משקיף לים התיכון

Aquí, si quieres, tienes una casa, y tendrás mucho de mí, risas de niños al atardecer, frente a una ventana con vista al Mediterráneo.

ואולי מרחוק יש סיכוי אחד למיליון ואולי מרחוק איזה אושר מתגנב אל החלון

Y quizá desde lejos hay una posibilidad entre un millón, y quizá desde lejos alguna felicidad se acerca sigilosamente a la ventana.

ואולי מרחוק

Y quizá desde lejos

ואולי מרחוק איזה אושר מתגנב אל החלון

Y quizá desde lejos alguna felicidad se acerca sigilosamente a la ventana.

{אאוטרו}

{Outro}