אנחנו נגד עצמנו כל מילה מיותרת בינינו גשם סיכות מעלנו נוטף עלינו, נוטף עלינו אנחנו נגד עצמנו מכוונים את הקנים על מטרות שעל גבנו גשר פגום לרגלנו מעשה ידנו, מעשה ידנו אין מאכל אשר אוכל עצמו, לא שורש שעוקר עצמו יש עם ויש תרבות אשר עושות זאת מצוין מציאות הפכה תוצר כה מסחרי של האדם עד למצב בו הוא נמלט במטרה למצוא עניין נראה שלפעמים דמעה לא מתלווה לצער כי למדנו שהאושר מטייל לו באי שם ברור לי שכולנו אחראים על היותנו !במין תוהו ובוהו נצחי ועל הטוב שיש בו גם כל פעם שנראה כי שב השקט בא אסון בכל זמן שקט פה בא אסון בא! כל פעם שנראה כי בא השקט אסון בא אני באתי להסביר ת'סיבה: ליברליזם- הולדת החירות שמשתכללת סוציאליזם- קולה של כלכלה שמקלקלת ?יוטיליזם- מי יגדיר את אופי התועלת זה מרגיזם שקטני תקוה עוסקים באלפיניזם! ונדליזם - בין רוע לחורבן היא מסמלת ת'פשיזם - המדינה לפי אזרח נכללת אגואיזם - רוח מדריכה אל הגחלת !גם צדיק הצדיקים אינו טלית שכולה תכלת ?אידיאולוגיה- האם שונה מאמונה ?האם מורה היא את הדרך הנגדית לנכונה טכנולוגיה - מחלה בהתפשטות, מדריכת המאה העשרים היא הקץ לאנושות אנחנו נגד עצמנו...

Estamos en contra de nosotros mismos Cada palabra entre nosotros está de más Una lluvia de alfileres sobre nosotros gotea sobre nosotros, gotea sobre nosotros Estamos en contra de nosotros mismos Apuntamos los cañones a los blancos en nuestras espaldas Un puente dañado a nuestros pies Obra de nuestras manos, obra de nuestras manos No hay alimento que se coma a sí mismo, ni raíz que se arranque a sí misma Hay un pueblo y hay una cultura que lo hacen de maravilla La realidad se ha convertido en un producto tan comercial del ser humano Hasta el punto de que huye con el fin de encontrar interés Parece que a veces una lágrima no acompaña al dolor Porque aprendimos que la felicidad vaga por ahí en algún lugar Me queda claro que todos somos responsables de nuestro ser En una especie de caos eterno — y también del bien que hay en él Cada vez que parece que volvió la calma, llega un desastre En todo tiempo de calma aquí, ¡llega un desastre, llega! Cada vez que parece que llega la calma, llega un desastre Vine a explicar la razón: Liberalismo — el nacimiento de la libertad que se perfecciona Socialismo — la voz de una economía que estropea Utilismo — ¿quién definirá la naturaleza de la utilidad? Esto es margismo; los de poca esperanza se dedican al alpinismo Vandalismo — simboliza algo entre la maldad y la ruina El fascismo — el Estado se incluye según el ciudadano Egoísmo — un espíritu que guía hacia la brasa Ni siquiera el más justo de los justos es un talit enteramente azul Ideología — ¿es distinta de la fe? ¿Acaso enseña el camino opuesto al correcto? Tecnología — una enfermedad en expansión, la instructora del siglo XX Es el fin de la humanidad Estamos en contra de nosotros mismos...