אור נדלק בבית הכרם
נר זורח בניות
בגונן הילה זוהרת
ועיני אל תלפיות
Una luz se enciende en Beit HaKerem,
una vela brilla entre los edificios,
en Gonen resplandece un halo,
y mis ojos hacia Talpiot.
בקוממיות בוקע
שיר מקשת החלון
מגילה מזמור נובע
אל אוקיינוס הלילות
Con erguida dignidad irrumpe
un canto desde el arco de la ventana,
un rollo, un salmo mana
hacia el océano de las noches.
שובי, שובי, בת ירושלים
אל ביתי, אל יום קודשי
הריבון גמל עלייך
ועלי, ועל נפשי
Vuelve, vuelve, hija de Jerusalén,
a mi casa, a mi día santo.
El Soberano te ha colmado de bien,
y a mí, y a mi alma.
סהר של שבת הגיח
שט על מאה שערים
איש מבית לוי הופיע
שב מדרך נס הרים
Surgió un creciente sabático,
navegó sobre Mea Shearim.
Apareció un hombre de la casa de Leví,
regresó de un camino montañoso milagroso.
כוהנים עברו בחושך
בבואם מעיר גנים
עם אפוד, זהב וחושן
רימונים ופעמונים
Sacerdotes pasaron en la oscuridad,
al venir desde Ir Ganim,
con efod, oro y pectoral,
granadas y campanillas.
שובי, שובי, בת ירושלים
אל ביתי, אל יום קודשי
הריבון גמל עלייך
ועלי, ועל נפשי
Vuelve, vuelve, hija de Jerusalén,
a mi casa, a mi día santo.
El Soberano te ha colmado de bien,
y a mí, y a mi alma.
אל רמת רחל יגיעו
מלאכים ושנאנים
את ימין משה ירגיעו
משכנות שאננים
A Ramat Rajel llegarán
ángeles y los sosegados;
apaciguarán Yemin Moshe,
Mishkenot Sha’ananim.
מישהו מרבד יניח
על עין כרם הרדומה
ושלוה גדולה יבטיח
לרחביה ורוממה
Alguien tenderá una alfombra
sobre la adormecida Ein Kerem,
y prometerá gran quietud
a Rehavia y Romema.
שובי, שובי, בת ירושלים
אל ביתי, אל יום קודשי
הריבון גמל עלייך
ועלי, ועל נפשי
Vuelve, vuelve, hija de Jerusalén,
a mi casa, a mi día santo.
El Soberano te ha colmado de bien,
y a mí, y a mi alma.
הריבון, הנה גמל עלייך
נומי, נומי עיר שלם
הנידח במשוררייך
את שירך הנם חולם
El Soberano, he aquí, te ha colmado de bien;
duerme, duerme, Ciudad de Shalem.
El desterrado entre tus poetas,
tu canto lo sueñan.
