רוח אט תנשוב, תנוע הצמרת ובחלונך גווע אור הנר כחלום נוגה בינינו את עוברת וכל איש אותך זוכר

Soplara suavemente el viento, se mecera la copa, y en tu ventana se apaga la luz de la vela. Como un sueno melancolico pasas entre nosotros, y todo hombre te recuerda.

עם ערב היום, קורא בשמך הנער והבן לוחש: אימי, אימי... האמנם ילבין שיער ראשך מצער ובכייך יבקע בדמי...

Al caer la tarde, el muchacho llama tu nombre, y el hijo susurra: madre, madre... ¿Acaso encanecera tu cabello de pena, y tu llanto atravesara mi sangre...

רוח במשעול יהומה עץ בודד ישיר עלעליו בדרכים המובילות דרומה - מחלקה יוצאת לקרב

Un viento bramara en el sendero, un arbol solitario dejara caer sus hojuelas, por los caminos que llevan al sur — un peloton sale al combate.

עם הנץ כוכב תצא היא אל הליל מרחבים חובק מדבר קדמון מי ידע, אחות, אם עוד נשוב אלייך... אולי הקרב הוא אחרון...

Con el albor de una estrella saldra ella a la noche, anchuras que abrazan un desierto primordial. ¿Quien sabra, hermana, si aun volveremos a ti...? Quiza esta batalla sea la ultima...

ערב עוד יבוא, וסהר בשמיים ובחלונך יבקע פתאום האור לשולחן נסב, נרים כוסות היין וכל איש אותך יזכור

Aun vendra la tarde, y un creciente en el cielo, y en tu ventana de pronto irrumpira la luz. A la mesa nos sentaremos, alzaremos las copas de vino, y todo hombre te recordara.

אל הסף נבוא, נבוא, אחות לפתע את נשקנו אל הקיר נשעין הנופלים, גם הם, אז יעמדו בפתח ומצחם בליל ילבין

Al umbral llegaremos, llegaremos, hermana, de repente, apoyaremos nuestras armas contra la pared, los caidos, tambien ellos, se plantaran entonces en la puerta, y sus frentes blanquearan en la noche.

רוח במשעול יהומה עץ בודד משיר עלעליו בדרכים המובילות דרומה - מחלקה תחזור מקרב

Un viento bramara en el sendero, un arbol solitario desprende sus hojas, por los caminos que llevan al sur — un peloton regresara del combate.

עת יכבה כוכב תשוב היא מן הליל מרחבים חובק מדבר קדמון נא חייכי אחות חזרנו שוב אלייך מני הקרב האחרון...

Cuando se apague la estrella, ella volvera de la noche, anchuras que abrazan un desierto primordial. Sonrie, hermana, hemos vuelto otra vez a ti desde la ultima batalla...