על החול החם הנושק לים כף רגלה, קטנה, לא תשוב לשם היא פסעה, שקטה, צעדה לבדה בלי מילים אל המים, בעצב הגלים כיסו את פניה, מים כחולים מלח וקצף

Sobre la arena caliente que besa al mar, su pie, pequeño, ya no volverá allí. Caminó, callada, avanzó sola, sin palabras hacia el agua, con tristeza. Las olas cubrieron su rostro, aguas azules, sal y espuma.

איזה מן כאב את קולך השתיק איך אותך הכניע כאב עתיק חרש הגלים סובבו ועטפו את גופך ונשקו לעינייך הם איתך עדיין בלב הים הגדול אלף שיריך

¿Qué dolor enmudeció tu voz? ¿Cómo te doblegó un dolor antiguo? En silencio las olas giraron y envolvieron tu cuerpo y besaron tus ojos. Siguen contigo, en el corazón del gran mar, tus mil canciones.

למה אלפונסינה, מדוע לשם? איזה שיר חדש ביקשת לך בים? נשמתך נישאת לה ברוח מלוחה לא תשוב לכאן, לא תביא עוד זמר - תעופף, תרחף עד אין גמר ואת אלפונסינה, תישני במנוחה

¿Por qué, Alfonsina, por qué hacia allí? ¿Qué canto nuevo buscaste en el mar? Tu alma es llevada por un viento salobre; no volverás aquí, no traerás ya más canciones— ella volará, flotará sin final, y tú, Alfonsina, dormirás en paz.

בנות הים שרות לך מאז לכתך אלמוגים הניחו ליד ביתך מעגל נוצץ, דגי זהב וכוכב מרצדים, סובבים יום ולילה לא יודע איש את הדרך רק אלוהים, רק הוא למעלה

Las sirenas te cantan desde tu partida, corales dejaron junto a tu casa un círculo brillante, peces dorados y una estrella parpadean, giran día y noche. Nadie conoce el camino, solo Dios, solo Él allá arriba.

איזה מן כאב את קולך השתיק איך אותך הכניע כאב עתיק חרש הגלים סובבו ועטפו את גופך ונשקו לעינייך הם איתך עדיין בלב הים הגדול אלף שיריך

¿Qué dolor enmudeció tu voz? ¿Cómo te doblegó un dolor antiguo? En silencio las olas giraron y envolvieron tu cuerpo y besaron tus ojos. Siguen contigo, en el corazón del gran mar, tus mil canciones.