הרבה דברים יפים ראיתי בעולם
הרים עוטי שלגים, יפי העמקים
ואנשים רבים כחול על שפת הים
והבהובי אורות כבים ונדלקים
ובנייני פאר המטפסים אל על
בקצב מסחרר - אבל, אבל, אבל
Muchas cosas hermosas he visto en el mundo:
montañas cubiertas de nieve, la belleza de los valles,
y tanta gente como la arena a la orilla del mar,
y destellos de luces que se apagan y se encienden,
y edificios suntuosos que trepan hacia lo alto
a un ritmo vertiginoso — pero, pero, pero.
אבל ביתי שלי הקט והנכלם
אבל ביתי שלי יפה הוא מכולם
מורדות כרמל, נופי שממה
חורשת זיתים צרובת חמה
ועל כולם ועל כולם
מעבר מרחקים וזמן
יפית לי ביתי בכרם בני תימן
Pero mi casita, pequeña y tímida,
pero mi casa es la más bella de todas.
Las laderas del Carmelo, paisajes de desolación,
un bosquecillo de olivos tostado por el sol,
y por encima de todo, por encima de todo,
más allá de las distancias y del tiempo,
te has embellecido para mí, mi casa en Kerem Bnei Teiman.
כל שהלב חפץ הוגש לי בעולם
כל לילה ופלאו, כל יום חידוש אחר
אכלתי מלחמם, שתיתי מיינם
אבל פתאום חשב לבי להישבר
פתאום לבי נזכר בלילה ובטל
בג'ארה ובאש, בלחם ובצל
Todo cuanto el corazón deseó me fue servido en el mundo,
cada noche con su prodigio, cada día una novedad distinta.
Comí de su pan, bebí de su vino,
pero de pronto mi corazón pensó en quebrarse;
de pronto mi corazón recordó la noche y el rocío,
la jarra y el fuego, el pan y la cebolla.
עלה ביתי שלי בדוחק של מונית
בצחצוחי קללה חמה וצבעונית
והכביסה מגג אל גג
והשכונה עם ערב חג
ועל כולם ועל כולם
מעבר מרחקים וזמן
ניגון, ניגון שבת בכרם בני תימן
Subió mi casita en el apretujón de un taxi,
con el alarde de maldiciones cálidas y coloridas,
y la colada de azotea en azotea,
y el barrio en víspera de fiesta,
y por encima de todo, por encima de todo,
más allá de las distancias y del tiempo,
un canto, un canto de Shabat en Kerem Bnei Teiman.
