בית ריק, כמה קר לי
אלוהים, את חסרה לי
מדמיין אותך בחושך
ורועד מקור
לא היה לך את הכוח
להבין אותי, לסלוח
זה נגמר אך את חייבת
בלבך לזכור
Casa vacía, qué frío tengo
Dios, cuánto te extraño
Te imagino en la oscuridad
y tiemblo de frío
No tenías la fuerza
para entenderme, para perdonarme
Se acabó, pero debes
recordarlo en tu corazón
זה אני האחד שסגד ליופייך
שנתן את הכל בשבילך
ושברת את ליבו בלכתך
זה אני, שהיית ונשארת בדמי
בלעדייך שומם עולמי
לעולם לא אסלח לעצמי
זה אני
Soy yo, el que adoró tu belleza
que lo dio todo por ti
y rompiste su corazón al irte
Soy yo, que estuviste y quedaste dentro de mí
Sin ti mi mundo está desolado
Nunca me perdonaré
Soy yo
במילים חדות כמו חרב
ודמעות זולגות בלי הרף
בתוכי לא האמנתי
שפתאום תלכי
הסליחות כבר לא הועילו
את הלכת, אבל אפילו
אם תלכי עד קצה האופק
את לא תשכחי
Con palabras afiladas como una espada
y lágrimas que corren sin cesar
dentro de mí no creí
que de pronto te irías
Las disculpas ya no sirvieron
te fuiste, pero incluso
si vas hasta el borde del horizonte
no olvidarás
