[בית 1] ככה קרה, לא היתה לך ברירה רק ללחוץ על ההדק, לסגור את הסדק הרעש הזה לא עשה לך את זה העדפת את השקט, הרגשת משותקת לא שלך, ואיך הוא אוהב אותך ככה צוחקת, קטנה ומודחקת השלכת את הכל, לא יכולת עוד ליפול כי היית כבר למטה, כבר למטה

[Verso 1] Así pasó, no tenías elección Solo apretar el gatillo, cerrar la grieta Ese ruido no te movió Preferiste el silencio, te sentiste paralizada No es tuyo, y cómo te ama Ríes así, pequeña y reprimida Lo tiraste todo, ya no podías caer más Porque ya estabas abajo, ya abajo

[פזמון] את רצה הביתה מטירוף מתמשך לאבד את עצמך לרגליו את רצה הביתה להשיב את עצמך לעצמך מנשימותיו את רצה הביתה אל החום המוכר מעוד יום מנוכר הביתה הביתה אל השקט שלך ששומר אותך

[Estribillo] Corres a casa De una locura prolongada A perderte a sus pies Corres a casa A recuperarte para ti misma, lejos de su aliento Corres a casa Al calor familiar tras otro día ajeno A casa, a casa A tu silencio que te resguarda

[בית 2] ככה קרה, שאת מכורה לגופו הפתוח, לבוא ולנוח כרעם בהיר הוא מנסה להסתיר בקולו הקורא לך את מה שחסר בך ובכלל, זה עולם מבולבל מתפוצץ מכל עבר, מרוח בשקר קל לגלוש, לאבד קצת את הראש אז את שטה, ואת שטה

[Verso 2] Así pasó, que eres adicta A su cuerpo abierto — llegar y descansar como un trueno claro Él intenta ocultar en su voz que te llama Lo que te falta Y en general, es un mundo confuso Que explota por todas partes, embadurnado de mentira Es fácil deslizarse, perder un poco la cabeza Así que flotas, y flotas

[פזמון] את רצה הביתה מטירוף מתמשך לאבד את עצמך לרגליו את רצה הביתה להשיב את עצמך לעצמך מנשימותיו את רצה הביתה אל החום המוכר מעוד יום מנוכר הביתה הביתה אל השקט שלך ששומר אותך

[Estribillo] Corres a casa De una locura prolongada A perderte a sus pies Corres a casa A recuperarte para ti misma, lejos de su aliento Corres a casa Al calor familiar tras otro día ajeno A casa, a casa A tu silencio que te resguarda

[בית 3] אין פנסים, רק שבילים מכוסים ערפל מתבהר לסלוח אין זיכרון, רק הבהוב אחרון שמנסה להחזיק אותך בכוח אין אהבה, רק הרגל שכבה אז אל תתני לו את ליבך לבטוח !אין אשמה, יש רק חומה !לנפץ! לשבור! לפרוץ! לסדוק! בכוח

[Verso 3] No hay faroles, solo senderos cubiertos La niebla se despeja — para perdonar No hay memoria, solo un último destello Que intenta sujetarte por la fuerza No hay amor, solo una costumbre que se apagó Así que no le entregues tu corazón para confiar No hay culpa, solo hay un muro ¡Hacer añicos! ¡Romper! ¡Abrirse paso! ¡Resquebrajar! ¡Con fuerza!

[פזמון] את רצה הביתה מטירוף מתמשך לאבד את עצמך לרגליו את רצה הביתה להשיב את עצמך לעצמך מנשימותיו את רצה הביתה אל החום המוכר מעוד יום מנוכר הביתה הביתה אל השקט שלך ששומר אותך

[Estribillo] Corres a casa De una locura prolongada A perderte a sus pies Corres a casa A recuperarte para ti misma, lejos de su aliento Corres a casa Al calor familiar tras otro día ajeno A casa, a casa A tu silencio que te resguarda