ילדתי אל הים היא הולכת גלים וצדפים היא סופרת אבל רק את עצמה היא פוגשת שם בנהר של סביליה

Моя девочка к морю идет Волны и ракушки она считает Но встречает лишь саму себя Там, на реке Севильи

בין שיחי ההרדוף מביטה היא חמש סירות, ים פתוח משוט המושט אל המים מפרש שנפרש אל הרוח

Среди кустов олеандра она глядит Пять лодок, открытое море Весло, протянутое к воде Парус, расправленный к ветру

מי המשקיף מלמעלה מגג המגדל של סביליה קולות חמישה משיבים לה חמש טבעות של כסף

Кто всматривается свыше С крыши башни Севильи Пять голосов отвечают ей Пять серебряных колец

אציל הרקיע נפרש לו על הנהר הרוגע באוויר הנקי הוורוד חמש טבעות תרחפנה

Благородное небо раскинулось Над спокойной рекой В чистом розовом воздухе Пять колец будут парить