[פתיח] מה פתאום תתקשרי אליי ותהום תפתחי עליי, עוד פעם חמש קטנות אני אצלך בדלת אפילו שזה גדול עליי קצת חשוך ורעיל מדי, אין טעם ומה אם לא תהיי לי מאושרת

[Intro] ¿Por qué de repente me llamarías y te descargarías conmigo, otra vez? Dame cinco minutitos — estoy en tu puerta, aunque me quede grande. Está algo oscuro y demasiado tóxico, no tiene sentido, ¿y qué si no vas a ser feliz conmigo?

['בית א] בטח זה אני אם כל הכוכבים נפלו זה אני אם חברות שלך הלכו זה אני אם שמש לא תאיר לך שוב זה אני , אני כבר לא מספיק חשוב תחשבי שאת מושלמת וטובה שתמיד היית כתף היית קרובה שאני דפוק כזה לא משתנה אף פעם

[Verso A] Soy yo si todas las estrellas cayeron, soy yo si tus amigas se fueron, soy yo si el sol ya no vuelve a iluminarte, eso soy yo — ya no soy lo bastante importante. Piensa que eres perfecta y buena, que siempre fuiste un hombro, estuviste cerca, que yo estoy así de roto, nunca cambio.

[פזמון] לכי לספר איך אני לא מתגבר שיחה אחת ממך ואני שוב על הרצפה לענות מהר, להיות אני , להצטער ולדעת שעדיין אין לך שום תרופה והלב הזה, מה עשית ללב הזה? שרק בוכה איך את קרעת אותו כמו חולצה אז אני לובש חיוך של מישהו אחר עד שתחזירי ת׳חיוך שלי בבקשה יש לי עוד שדים ויש לי חרדות, יש הזיות חשבתי אני לא שם, לא שם חשבתי אני לא שם, לא שם

[Estribillo] Ve a contar que no lo supero; una llamada tuya y vuelvo al suelo. Contestar rápido, ser yo, arrepentirme, y saber que aún no tienes ningún remedio. Y este corazón, ¿qué le hiciste a este corazón? Que solo llora — cómo lo rasgaste como una camisa. Así que me pongo la sonrisa de alguien más hasta que me devuelvas mi sonrisa, por favor. Aún tengo demonios y tengo ansiedades, tengo alucinaciones. Pensé que ya no estaba ahí, no ahí, pensé que ya no estaba ahí, no ahí.

['בית ב] מה פתאום זה קשה מדי בואי נלמד להגיד גם די, נגמר חמש שנים נפלו כמו שלכת אבל שלא תכעסי עליי זה אלוהים שהחליט אולי אין סתם וגם את לא היית שוב מסוגלת

[Verso B] Cómo puede ser que sea tan difícil. Aprendamos también a decir “basta”, se acabó. Cinco años cayeron como hojas de otoño. Pero que no te enojes conmigo. Fue Dios quien decidió; quizá nada es porque sí. Y tú tampoco ya podrías.

['בית ג] את בטח את היית בוכה על כל מה שקרה ובדוק היית שקטה כזאת קרה מריצה בראש בכלל אם יש סיכוי ואני ארגיש ת׳לב שוב בך תלוי אז היינו מתנשקים ואז מכות נפרדים, חוזרים הכול בשתי דקות תעזבי אותנו כי לא נשתנה אף פעם

[Verso C] Seguro que llorabas por todo lo que pasó, y fijo estabas callada, tan fría, dándole vueltas en la cabeza si hay alguna posibilidad. Y yo sentiré el corazón otra vez colgando de ti. Entonces nos besábamos y luego, golpes; separarnos, volver — todo en dos minutos. Déjanos, porque nunca vamos a cambiar.

[פזמון] לכי לספר איך אני לא מתגבר שיחה אחת ממך ואני שוב על הרצפה לענות מהר, להיות אני, להצטער ולדעת שעדיין אין לך שום תרופה והלב הזה, מה עשית ללב הזה? שרק בוכה איך את קרעת אותו כמו חולצה אז אני לובש חיוך של מישהו אחר עד שתחזירי ת׳חיוך שלי בבקשה יש לי עוד שדים ויש לי חרדות, יש הזיות חשבתי אני לא שם, לא שם חשבתי אני לא שם, לא שם לא שם לא שם לא שם לא שם

[Estribillo] Ve a contar que no lo supero; una llamada tuya y vuelvo al suelo. Contestar rápido, ser yo, arrepentirme, y saber que aún no tienes ningún remedio. Y este corazón, ¿qué le hiciste a este corazón? Que solo llora — cómo lo rasgaste como una camisa. Así que me pongo la sonrisa de alguien más hasta que me devuelvas mi sonrisa, por favor. Aún tengo demonios y tengo ansiedades, tengo alucinaciones. Pensé que ya no estaba ahí, no ahí, pensé que ya no estaba ahí, no ahí. No ahí, no ahí, no ahí, no ahí.