את
הגעגוע המרחק
מילים שלא אמרנו אז
אולי עכשיו יגיעו
זמן
אולי ישכיח את הכל
מתוך השבר שוב לגדול
וענפים שוב להצמיח
Tú,
la añoranza, la distancia,
palabras que no dijimos entonces,
quizá ahora lleguen.
El tiempo,
quizá nos haga olvidar todo.
Del quiebre volver a crecer,
y volver a hacer brotar ramas.
את כמו השמש שבים
צוללת ועולה מן המצולות
את כל העצב בעולם
ואם יכולנו רק עוד פעם שוב להיות
ולבכות כמו הרוח כמו החול כמו החוף
רק הזמן אוזל אחות
ורק לשתינו יצטרך עוד לחכות
Eres como el sol en el mar,
te sumerges y asciendes desde las profundidades,
toda la tristeza del mundo.
Y si pudiéramos, solo una vez más, volver a ser,
y llorar como el viento, como la arena, como la orilla,
solo el tiempo se agota, hermana,
y a nosotras dos aún nos tocará esperar.
את כוכב נופל את קרן אור
בתוך החושך השחור
למצוא פינה
לחזור הביתה
שם אני מוגנת ושלמה
כמו מילים ומנגינה
ונחמה אם את שומעת
Eres una estrella fugaz, un rayo de luz
dentro de la oscuridad negra.
Encontrar un rincón,
volver a casa,
allí estoy protegida y completa,
como palabras y melodía,
y consuelo, si me oyes.
את כמו השמש שבים
צוללת ועולה מן המצולות
את כל העצב בעולם
ואם יכולנו רק עוד פעם שוב להיות
ולבכות כמו הרוח כמו החול כמו החוף
רק הזמן אוזל אחות
ורק לשתינו יצטרך עוד לחכות
Eres como el sol en el mar,
te sumerges y asciendes desde las profundidades,
toda la tristeza del mundo.
Y si pudiéramos, solo una vez más, volver a ser,
y llorar como el viento, como la arena, como la orilla,
solo el tiempo se agota, hermana,
y a nosotras dos aún nos tocará esperar.
את כמו השמש שבים
צוללת ועולה מן המצולות
את כל העצב בעולם
ואם יכולנו רק עוד פעם שוב להיות
ולבכות כמו הרוח כמו החול כמו החוף
רק הזמן אוזל אחות
ורק לשתינו יצטרך עוד לחכות
Eres como el sol en el mar,
te sumerges y asciendes desde las profundidades,
toda la tristeza del mundo.
Y si pudiéramos, solo una vez más, volver a ser,
y llorar como el viento, como la arena, como la orilla,
solo el tiempo se agota, hermana,
y a nosotras dos aún nos tocará esperar.
