אחת לי אם את חכמה
היי נוגה, היי יפה
דמעה נוסכת בך קסמה
כנחל בנופי שממה
גם לפרחים יפה סופה
Me da lo mismo si eres sabia,
sé radiante, sé hermosa,
una lágrima te infunde su encanto,
como un arroyo en paisajes de desolación,
hasta para las flores la tormenta es bella.
אוהב, אך רק אם כל חדוה
מעם מצחך נסוגה כבר
אם לבבך בחיל טבע
אם על שמחת יומך נקוה
ענן של זועת עבר
Amo, pero solo si todo gozo
ya se ha retirado de tu frente,
si tu corazón se ha hundido en temor,
si sobre la alegría de tu día se ha condensado
una nube del horror pasado.
אוהב אם מעינך נוצקה
טיפה חמה כדם תוסס
אם בידי ידך דבקה
עת מתוכך המועקה
בקעה כזעקת גוסס
Amo si de tus ojos se derramó
una gota tibia como sangre hirviente,
si tu mano se pegó a mis manos,
cuando desde dentro de ti la angustia
irrompió como el grito de un moribundo.
תשוקת אלים אני שואב
מזמור חמדה עמוק מהוד
חזך גניחות, אנקות כאב
הנה לבך כבר משתלהב
פניני עיניך בו נוגהות
Absorbo el deseo de los dioses,
un himno de anhelo, hondo y majestuoso,
tu pecho — gemidos, gritos de dolor,
he aquí tu corazón ya se enciende,
las perlas de tus ojos en él resplandecen.
