כאב שלי, החכם. שקט הייה ורך
דרשת רדת ערב - הוא יורד ובא
אפלוליות סתומה עוטפת את הכרך
שלווה לאחדים, ליתר - דאבה
Dolor mío, sabio, quédate callado y suave.
Pediste la llegada de la tarde: desciende y viene.
Una penumbra impenetrable envuelve la ciudad.
Paz para algunos; para los demás, aflicción.
הנה כבר אספסוף בזוי של בני תמותה
אל שוט-התענוג, תליין אכזר, נרכן
בחג העבדים לוקט לו חרטה
כאב שלי, הושט לי יד, נלך מכאן
Mira, ya la chusma vil de los mortales
se inclina ante el látigo del Placer — verdugo cruel—;
en la fiesta servil va a recoger remordimiento.
Dolor mío, dame la mano; vámonos de aquí.
הרחק מהם. ראה: שנים מתות נוטות
על מרפסות מרום, שמלות-אתמול עוטות
ונוחם מחייך מתוך המים גח
Lejos de ellos. Mira: los años muertos se inclinan
en altos balcones, vestidos con trajes de ayer;
y el consuelo sonríe, surgiendo de las aguas.
חמה גוססת תחת גשר תרדם
כשובל של תכריך ארוך, לפאת מזרח
הקשב, אהוב, הקשב - ליל נועם מתקדם
El sol agoniza bajo el puente del Sueño,
como la cola de un largo sudario, hacia oriente.
Escucha, amor mío, escucha: avanza una noche suave.
