שנות נעורי היו לי סער אפלולי שברק קרני חמה צלח בו לפרקים הרעם וגשמי העוז המרו לי הותירו בגני מעט פירות סמוקים

Los años de mi juventud fueron para mí una tormenta sombría, en la que a veces se abría paso un destello de rayos solares; el trueno y las lluvias poderosas me desafiaron, dejarón en mi jardín sólo unos pocos frutos sonrosados.

אך סתו המחשבות פקד אותי כעת עתה יש לישר את פני האדמה לגרוף אותה היטב, במעדר ואת כי מים בה כרו בורות דמויי-דומה

Pero el otoño de los pensamientos me ha visitado ahora. Ahora hay que nivelar la superficie de la tierra, removerla bien, con azada y pala, pues las aguas han excavado en ella pozos iguales.

ומי יודע אם איביי, פרחי-חזון בחול הרטבובי יזכו למצוא מזון לשד-פלאים שבו ישובו ללבלב

Y quién sabe si mis brotes, flores de visión, en la arena empapada lograrán hallar sustento, la savia prodigiosa gracias a la cual volverán a florecer.

כאב, כאב נורא, הזמן חיים אוכל אויבנו האפל, המכרסם בלב מדם שנאבד פורח, מתגדל

Dolor, dolor terrible: el tiempo devora la vida, nuestro enemigo oscuro, que roe el corazón; de la sangre perdida florece y se agranda.