['בית א] מאז שזה קרה הכל פה טיפ-טיפה יותר כבד השקט קצת יותר מתוח המשונים משונים יותר עכשיו כדור הארץ קצת יותר שטוח בנו פה עוד חומה, עוד ממד, עוד בית יד לבנים תקציבים נשפכים והים אינו מלא כמות הילדים שאיבדו פה ת'הורים זה אמא'לה ואבא'לה מאז שזה קרה הכל פה טיפ-טיפה יותר רועש זה לא שלא היה רועש לפני, אבל לפני הזכוכיות הן רעדו פחות ?בוא נגיד, זה לא זמן טוב לפתוח פה חנות חרסינה, אוקיי ?בוא נגיד שכולם פה פנו ימינה, אוקיי יש יותר צמא לג'ין וג'ינה ואוי-ויי מאז שזה קרה במתקן כליאה בשדה תימן גבר הביקוש בקנטינה לכוס תה ואחרי כל זה, תיירים באים כמו דבורים לצוף פותחים לנו ת'לב ות'ארנק חונים על הריסות המשטרה בשדרות, לתפוס תמונה עם אנה פרנק "Now, I don't feel a survivor but I had some luck" אמרתי למשלחת ממיאמי במבטא מפוקפק הם באו לסיור קולינרי בעוטף, מלצר, יש לי אבק שריפה במרק

['Estrofa A] Desde que pasó, todo aquí es un pelín más pesado. El silencio está un poco más tenso. Los raros ahora son más raros. La Tierra está un poco más plana. Construyeron aquí otro muro, otro cuarto seguro, otro memorial para los caídos. Los presupuestos se derraman y el mar no se llena. La cantidad de niños que aquí perdieron a sus padres es, mamita y papito. Desde que pasó, todo aquí es un pelín más ruidoso. No es que antes no fuera ruidoso, pero antes los vidrios temblaban menos. Digamos que no es buen momento para abrir aquí una tienda de porcelana, ¿ok? Digamos que todos aquí giraron a la derecha, ¿ok? Hay más sed de gin y de Gina y de oy-vey. Desde que pasó, en el centro de detención de Sde Teiman creció la demanda en la cantina por una taza de té. Y después de todo eso, los turistas vienen como abejas al néctar, nos abren el corazón y la cartera, aparcando sobre las ruinas de la policía en Sderot para sacarse una foto con Ana Frank. "Now, I don't feel a survivor but I had some luck" les dije a la delegación de Miami con un acento dudoso. Vinieron a un tour culinario en la zona fronteriza; camarero, tengo pólvora en la sopa.

['בית ב] מאז שזה קרה המלחמה היא רק תירוץ לזרוק את הפרצוף שלך על קרש הגיהוץ בין השיגורים שרים בנעורים בלדה לעוזב קיבוץ כל יום פה הוא יום טוב לכיסוי עיניים ואזניות מטורף שם בחוץ, ארץ עוץ נעליים של ילדות קטנות עפות בתוך טורנדו וילדי גן עם כומתת גולני כבר חולמים פה על שיבוץ הבן של השכן חזר מבית חאנון כמו רמבו פתח שקית על השולחן כמו אל צ'אפו רוצה שינוי? הושט היד וגע בו מאז שהכל השתנה כלום לא השתנה פה שומעים פה תת מקלע כאילו קומפטון המדרכות ראו אמריקה איקס אדוארד נורטון לא צריך בלש כדי לגלות שהשריטה פה עמוקה עכשיו הרבה יותר, אלמנטרי ווטסון ויש בינינו עוד אנשי שלום, אבל כרגע הם אנשי צבא ?השלט במטבח בפוקס הוום, עודפים אומר ש"בשנאה נלחמים רק עם אהבה" איזו אהבה הגרמנים לקחו לסבתא את חנות הנעליים עוד לפני המלחמה מאה עברה אני עדיין כועס, קשור שרוכים צפויה לנו פה דרך ארוכה

['Estrofa B] Desde que pasó, la guerra es solo una excusa para estrellar tu cara contra la tabla de planchar. Entre los lanzamientos, en la juventud cantan una balada para el que deja el kibutz. Cada día aquí es un buen día para vendarse los ojos y ponerse auriculares. Está loco ahí afuera, el país de Oz. Los zapatitos de niñas pequeñas vuelan dentro de un tornado. Y niños de jardín con boina de Golani ya sueñan aquí con su asignación. El hijo del vecino volvió de Beit Hanoun como Rambo, abrió una bolsa sobre la mesa como El Chapo. ¿Quieres cambio? Extiende la mano y tócalo. Desde que todo cambió, aquí no cambió nada. Aquí se oye una ametralladora como si fuera Compton. Las aceras han visto American History X, Edward Norton. No hace falta detective para descubrir que la grieta aquí ahora es mucho más profunda — elemental, Watson. Y entre nosotros aún hay gente de paz, pero por ahora son militares. El cartel en la cocina de Fox Home, outlet, dice: "Al odio se combate solo con amor". ¿Qué amor? Los alemanes le quitaron a la abuela la zapatería incluso antes de la guerra. Ha pasado un siglo y sigo enojado, los cordones atados. Nos espera aquí un camino largo.

[סגיר] מאז שזה קרה אני אוהב אותך יותר ושנינו קצת יותר מכאן חבל שזה מה שהיה צריך לקרות כדי שנמצא לנו זמן חזרנו הביתה, נועלים הרבה יותר את הדלתות ומסיתים את הוילון שוב טיפסנו למטה, קצת שיפצנו, נו, מי צריך חלון מי ניחש שבסוף אחרי כל זה אנשים יחטפו פה פוסט טראומה מלגור בבית מלון מאז שהפסדנו לא הפסיקו להגיד פה ניצחון

[Cierre] Desde que pasó te amo más, y los dos somos un poco más de aquí. Lástima que esto tenía que pasar para que encontráramos tiempo para nosotros. Volvimos a casa, cerramos con llave mucho más las puertas y corrimos la cortina. Otra vez bajamos, hicimos un arreglito; bueno, ¿quién necesita una ventana? Quién habría adivinado que al final, después de todo esto, aquí la gente cogería trastorno de estrés postraumático por vivir en un hotel. Desde que perdimos, aquí no han dejado de decir "victoria".