ברחובות ילדותי אני שר לך במכונית שיודעת לנסוע לבד סמטאות שהיו לי ורידים פועמים משאירות את הדם קרוב אל הלב שוב עיניי מחפשות את כולם בקצה השני של העיר שהייתה לי עולם כי אני כבר אינני גיבור חלומות ואנחנו ילדות מספיק רחוקה

En las calles de mi infancia te canto En un coche que sabe conducir solo Callejones que para mí eran venas palpitantes Dejan la sangre cerca del corazón Otra vez mis ojos buscan a todos En el otro extremo de la ciudad que fue para mí todo un mundo Porque ya no soy un héroe de sueños Y nuestra infancia ya está lo bastante lejos

רוץ ילד רוץ בוא אליי רוץ ילד רוץ רק עוד קצת רוץ ילד רוץ

Corre, niño, corre Ven a mí Corre, niño, corre Solo un poco más Corre, niño, corre

זה השיר של הגן הבודד מתנגן מעצמו כמו אז על הגג ואולי זה מוזר שאנחנו עוד כאן זה נכון, את אמרת זר הוא זר לעצמו החברים הטובים לא מחכים כר הדשא אפור ומה עושים עם זה כי כאן בשדות געגוע ישן מצאתי לי איך לעצור את הזמן

Esta es la canción del jardín solitario Suena por sí sola como entonces en la azotea Y quizá sea raro que aún sigamos aquí Es verdad, dijiste Un extraño es un extraño para sí mismo Los buenos amigos no esperan El césped está gris, ¿y qué hacemos con eso? Porque aquí, en los campos de una vieja añoranza Encontré cómo detener el tiempo

רוץ ילד רוץ בוא אליי רוץ ילד רוץ רק עוד קצת

Corre, niño, corre Ven a mí Corre, niño, corre Solo un poco más