בְּכַמָּה מִבְחָנִים עוֹד אַעֲמִיד אוֹתְךָ, אֲהוּבִי בְּכַמָּה מִבְחָנִים? אֲנִי גֶּשֶׁם שֶׁנּוֹפֵל, אַתָּה סֶלַע מִבַּרְזֶל אֲבָל מַיִם בַּסּוֹף שׁוֹחֲקִים אֲבָנִים

¿A cuántas pruebas más te someteré, amado mío? ¿A cuántas pruebas? Yo soy lluvia que cae; tú eres una roca de hierro, Pero el agua, al final, desgasta las piedras

כַּמָּה פְּעָמִים עוֹד תִּסְלַח לִי, אֲהוּבִי כַּמָּה פְּעָמִים? אֲנִי יֶלֶד מְקוּלָּל, אַתָּה אַף פַּעַם לֹא נִבְהָל מְטַיֵּיל בֵּין חֲדָרַי כְּשֶׁכּוּלָּם כְּבָר יְשֵׁנִים

¿Cuántas veces más me perdonarás, amado mío? ¿Cuántas veces? Soy un niño maldito; tú nunca te asustas, Paseas por mis cuartos cuando todos ya duermen

וְהַיָּד שֶׁלְּךָ הִיא בַּיִת בִּשְׁבִילִי הֲרֵי נוֹלַדְתִּי עֲצוּבָה, אָסוּר לְךָ לִשְׁכּוֹחַ רַק אִיתְּךָ אֲנִי אוֹסֶפֶת חֲתִיכוֹת שֶׁל חַיִּים וּבְכָל בּוֹקֶר מֵחָדָשׁ אֲנִי לוֹמֶדֶת אֵיךְ לִשְׂמוֹחַ

Y tu mano es un hogar para mí Al fin y al cabo nací triste; no lo olvides, Solo contigo recojo pedazos de vida, Y cada mañana, de nuevo, aprendo a alegrarme

לְאָן מַמְשִׁיכִים מִכָּאן, אֲהוּבִי לְאָן מַמְשִׁיכִים? תִּיקַּח אוֹתִי אִיתְּךָ לִמְחוֹז מְנוּחָה תְּלַמֵּד אוֹתִי לִרְאוֹת גַּם בִּשְׁבִילִים חֲשׁוּכִים

¿Adónde seguimos desde aquí, amado mío? ¿Adónde seguimos? Llévame contigo a una comarca de descanso, Enséñame a ver también en senderos oscuros

כַּמָּה נָקִי הוּא לִבְּךָ, אֲהוּבִי כַּמָּה נָקִי? יוֹם אֶחָד אוּלַי אֶתֵּן לְךָ עֵינַיי רַק כְּדֵי שֶׁתּוּכַל לִרְאוֹת אוֹתְךָ דַּרְכִּי

Qué puro es tu corazón, amado mío ¿Qué tan puro? Un día quizá te daré mis ojos, Solo para que puedas verte a ti mismo a través de mí