בערב עטופה את בקטיפה שחורה
כותונת זו גלימה את ידייך קשרה
השקט בעינייך לא מסתיר זאת
את שעוברת את הגבול הדק מצד אל צד
Por la noche estás envuelta en terciopelo negro
Esta túnica, como un manto, ató tus manos
El silencio en tus ojos no lo oculta
Cruzas la línea fina de un lado a otro
רוצה לומר דברים אבל בסוף שותק
סופר את המילים ולא אומר דבר
אני צף על פני המים בחוסר מנוחה
ומחכה עד שנוכל שוב לדבר את בלבן מנותקת
Quiero decir cosas pero al final guardo silencio
Cuento las palabras y no digo nada
Floto en la superficie del agua, sin sosiego
Y espero hasta que podamos hablar de nuevo: tú de blanco, desconectada
בצער אוסף את כל מה שנמצא בי
שאריות הנפש מתגלות לאט
בדרך אל הורד לא הבטחת דבר
Con dolor recojo todo lo que hay en mí
Los restos del alma se revelan lentamente
En el camino hacia la rosa no prometiste nada
רוצה לומר דברים אבל בסוף שותק
סופר את המילים ולא אומר דבר
אני צף על פני המים בחוסר מנוחה
ומחכה עד שנוכל שוב לדבר את בלבן מנותקת
Quiero decir cosas pero al final guardo silencio
Cuento las palabras y no digo nada
Floto en la superficie del agua, sin sosiego
Y espero hasta que podamos hablar de nuevo: tú de blanco, desconectada
ובלילות שלא נרדם, הולך עטוף במחשבות
נופל עוד פעם ועוד פעם מה הטעם
Y en las noches en que no me duermo, camino envuelto en pensamientos
Cayendo una y otra vez, ¿cuál es el sentido?
בצער אוסף את כל מה שנמצא בי
שאריות הנפש מתגלות לאט
בדרך אל הורד לא הבטחת דבר
Con dolor recojo todo lo que hay en mí
Los restos del alma se revelan lentamente
En el camino hacia la rosa no prometiste nada
