אל מול עיני חולפות עכשיו תמונות
רכבת לילה עמוסת קרונות
בחלונות מוארים
בתמונה אחת עוד ילד
באחרת גג ודלת
כה מוכרים
Ante mis ojos ahora pasan imágenes,
un tren nocturno cargado de vagones,
con ventanas iluminadas.
En una imagen, aún un niño,
en otra, un techo y una puerta,
tan familiares.
אני רואה ספסל ותחנה
ויד מונחת על כתף קטנה
וחיוכים חמים
מישהו עצום עיניים
הצוחק עד לב שמיים
נער תמים
Veo un banco y una estación,
y una mano posada sobre un hombro pequeño,
y sonrisas cálidas,
alguien con los ojos cerrados,
que ríe hasta el corazón del cielo,
un joven inocente.
איזה עולם מוזר
עולם מוזר
Qué mundo extraño
Mundo extraño
שפתיים לוחשות באפלה
רואה ולא שומע אף מילה
לפני הנשיקה
Labios susurran en la oscuridad,
veo y no oigo ni una palabra,
antes del beso.
איך שימרנו את הטעם
איך הלב היכה כמו רעם
עד השתיקה
Cómo conservamos el sabor,
cómo el corazón latía como trueno,
hasta el silencio.
איזה עולם מוזר
איך הזמן שלי נוסע
ואני היטב יודע
איש לא חזר
אל קו ההתחלה
זוהי רק משאלה
Qué mundo extraño,
cómo viaja mi tiempo,
y lo sé muy bien,
nadie ha vuelto
a la línea de salida,
es solo un deseo.
