[פזמון] ולפעמים זה מרגיש כמו כישוף זה כמו לקחת תנופה ולהצליח לעוף ולעולם לא אכנע לטירוף כי אלוהים תמיד שומר...

[Estribillo] Y a veces se siente como un hechizo. Es como tomar impulso y lograr volar. Y jamás me rendiré a la locura, porque Dios siempre protege...

[וורס 1] יו, שוב הם מקבלים את השורות לתוך הראש כמו מכות בושידו איזי על המיקרופון ג'וזף על הדו רה מי פה סול לה סי דו מחובר למוזיקה מחבל הטבור מספר את הסיפור על הדיבור מסדר את הגימור מחבר מאזינים אל השידור המרצה של השיעור זאת מלחמת השחרור רע כמו בני ענק כמו דני משחק את המשחק בקטע הטרוגני ראפ בגנים אז הנני עם שיט שאף אחד פה לא ייקח ממני "איך הוא שר מהר וואו איזה יופי" תבדילו לבד בין אמיתי לבלופים הכל בראש וכשאין בו דופי משאיר טעם של עוד כמו סוכריה של טופי ואז ננוח וניקח נשימה נמשיך עם זה באיזי "מי זה?" אה נשמה מגשים ת'מטרות מתוך הרשימה כי נולדתי לשרוף ת'במה

[Verso 1] Yo, de nuevo les entran las barras en la cabeza como golpes de bushidō. Easy al micrófono, Joseph en el do re mi fa sol la si do. Conectado a la música por el cordón umbilical, cuento la historia de la palabra. Pulo el acabado, conecto a los oyentes con la transmisión. El tema de la clase: la Guerra de Independencia. Malo como Beni, gigante como Dani, juego el juego en un rollo heterogéneo. Rap en los genes, así que aquí estoy con mierda que nadie aquí me va a quitar. “¿Cómo canta tan rápido? Wow, qué belleza.” — distingan ustedes solos entre lo real y los faroles. Todo está en la cabeza, y cuando no tiene defecto dejo sabor a más, como un caramelo toffee. Luego descansamos y tomamos aire, seguimos con esto tranqui: “¿Quién es?” Ah, alma. Tacho metas de la lista, porque nací para prender fuego al escenario.

[פזמון] ולפעמים זה מרגיש כמו כישוף זה כמו לקחת תנופה ולהצליח לעוף ולעולם לא אכנע לטירוף כי אלוהים תמיד שומר...

[Estribillo] Y a veces se siente como un hechizo. Es como tomar impulso y lograr volar. Y jamás me rendiré a la locura, porque Dios siempre protege...

[וורס 2] יותר מדי מילים במינימום זמן הכל מכוון משנה תוכניות יוצא לאולפן יורק את הקטע הכי מגוון מלמעלה מוריד פצצות בתים גדולים שעות קטנות שוב היד רושמת לא נשארת במקום אני מסתובב עם הראש אל החלון ורואה כבר אור יום לא מוצא לזה הסבר הגיוני מרגיש שזה לא אני כי לפעמים זה גם נשמע גאוני אז מי בצד השני חיי בפיצול אישיות עם מטורף חולני שעושה אותי מבסוט אחרי מליון הקלטות כבר נפתחות הדלתות מרגיש בלב שלם שהיה שווה לחכות ראיתי אלף ידיים באוויר אבל נשארתי עם רגליים על הקרקע כי ברגע שאני מתחיל לשיר אז כל השאר זה חרטה חיי על תהיה וניסוי בין הנסתר לגלוי בין הרצוי למצוי בין השפוי לשתוי בין המואר לכבוי בין אנשים שמבטיחים לי הבטחות בלי טיפת כיסוי אבל עדיין שיכור לא מיין ה-א' אל ה-י' אל המאדאפאקין ז' חי בין הבס לתופים לגיטרות השיר הזה לא מיועד לכפרות מתחיל לגדול לזה מבלי ליפול לזה וולאק לא יודע איך לקרוא לזה אני רק הטבח אבל אתה זה שבוחר בסופו של דבר אם לאכול את זה

[Verso 2] Demasiadas palabras en un tiempo mínimo — todo está calibrado. Cambio planes, salgo al estudio y escupo la parte más diversa. Desde arriba suelto bombas — versos grandes a altas horas. Otra vez la mano escribe, no se queda en su sitio. Giro la cabeza hacia la ventana y ya veo la luz del día. No le encuentro una explicación lógica; siento que no soy yo. A veces hasta suena genial — entonces, ¿quién está del otro lado? Vivo con personalidad dividida, con un loco enfermizo que me deja contento. Tras un millón de grabaciones, ya se abren las puertas. Lo siento de todo corazón — valió la pena esperar. Vi mil manos en el aire, pero me quedé con los pies en la tierra, porque en cuanto empiezo a cantar, lo demás es basura. Vivo de la duda y el experimento — entre lo oculto y lo visible, entre lo deseado y lo real, entre lo cuerdo y lo ebrio, entre lo encendido y lo apagado, entre gente que me promete promesas sin una gota de respaldo. Pero sigo borracho — no de vino, de la A a la Y a la maldita Z. Vivo entre el bajo, la batería y las guitarras — esta canción no está destinada a expiaciones. Empiezo a crecer en esto sin caer en esto — wallah, no sé cómo llamarlo. Yo solo soy el cocinero, pero al final tú decides si te lo comes.

[פזמון] ולפעמים זה מרגיש כמו כישוף זה כמו לקחת תנופה ולהצליח לעוף ולעולם לא אכנע לטירוף כי אלוהים תמיד שומר...

[Estribillo] Y a veces se siente como un hechizo. Es como tomar impulso y lograr volar. Y jamás me rendiré a la locura, porque Dios siempre protege...