לא יודע אם לכתוב על רחמים ניסן, זה שנפטר אתמול
אולי אכתוב "שבעה", כי לא יושבים עליו, ערירי נפטר, בחוסר כל
יושב היה מול ניסים, אדון לוי משמאלו
אחיו גם הם הלכו, קרובים בקושי נשארו
אחות היתה. לא זוכר כבר מה קראו אותה
No sé si escribir sobre Rajamim Nisán, el que falleció ayer.
Quizá escriba 'shivá', porque por él no se hace shivá; murió sin hijos, sin nada.
Se sentaba frente a Nisim, el señor Levi a su izquierda.
Sus hermanos también se fueron; apenas quedaron parientes.
Había una hermana. Ya no recuerdo cómo se llamaba.
הגעתי מאוחר, כמעט מנין, תופש אותם בחניה עוזבים
כמה בני דודים מהמרכז. אני שואל: "האם אמרו קדיש?" לא עונים
יושב מולו הייתי בתפלה, מביט עליו
לאט היה מניח ומנשק את תפליו
איזה טונים! אז הבאת! כששרת פיוטי הסליחות
Llegué tarde, casi un minyán; los alcancé en el aparcamiento cuando se iban.
Unos primos del Centro. Pregunto: «¿Dijeron el Kadish?» No responden.
Solía sentarme frente a él en la oración, mirándolo.
Lentamente se ponía y besaba los tefilín.
¡Qué tonos! ¡Cómo te lucías cuando cantabas los piyutim de Selijot!
"אם אפס", שזה אתו פיוט על העקדה, היה תמיד שלו, כלם חכו
לשמוע איך סחב את המקאם בשלש עשרה מדות של רחמים
ועד יומו האחרון, כפוף היה, בוהה קצת באויר
לא ותרנו: "רחמים, אולי תשיר!"
התקרבתי וזקפתי את הספר השמוט אל מול עיניו
‘Im Efes’, ese piyut sobre la Akedá, siempre fue el suyo; todos esperaban
oír cómo llevaba el maqam en los Trece Atributos de la Misericordia.
Y hasta su último día estaba encorvado, mirando un poco al vacío.
No cedíamos: «Rajamim, ¿quizá cantes?»
Me acerqué y alcé el libro caído ante sus ojos.
מַחֵי וּמַסֵּי מֵמִית וּמֵחֵי מַסִּיק מִן שְאוֹל לְחַיֵּי עָלְמָא
Hiere y sana, da muerte y da vida, eleva del Sheol a la vida eterna.
אולי זה לא חשוב, בכל מקרה, נפטר שלשום. רחמים ניסן
קולו היה נעים פרקו נאה, לעת עתה פרקו תם. כותב לו
ושר עליו "שבעה צלילים" כי לא יושבים עליו
ועוד אני שומע בתוכי את נגוניו
Quizá no importe; en todo caso, falleció anteayer. Rajamim Nisán.
Su voz era agradable, su canto hermoso; por ahora su capítulo se ha cerrado. Le escribo
y canto por él «Siete tonos», porque por él no se hace shivá,
y aún oigo dentro de mí sus melodías.
מַחֵי וּמַסֵּי מֵמִית וּמֵחֵי מַסִּיק מִן שְאוֹל לְחַיֵּי עָלְמָא
Hiere y sana, da muerte y da vida, eleva del Sheol a la vida eterna.
