בכל רגע חולף
דיוקנך משתלב
בשיחה של הלב
אין מילה מיותרת
הן תכנס פתאומי כמו נס
בידך לפייס את עוקצו של הערב
En cada instante que pasa
tu retrato se integra
en la conversación del corazón;
no sobra ninguna palabra.
Entras de pronto, como un milagro,
está en tu mano aplacar el aguijón de la tarde
הלא כך דמות בדמות נקשרת
בדידות לאט לאט נמסרת
כדי שנקשיב, כדי שנקשיב
הלא כשדמות אל דמות נדהמת
גם הדממה אינה אילמת
עד שנשיב, עד שנשיב
¿Acaso no es así, que imagen con imagen se enlaza?
La soledad poco a poco se entrega,
para que escuchemos, para que escuchemos.
Y cuando una figura ante otra se asombra,
ni siquiera el silencio es mudo,
hasta que respondamos, hasta que respondamos
כשבחושך החי
ינמנם לו הפנאי
יתלקטו בוודאי
התקופות של חיינו
עד יוארו זכרונות שסמרו
ודברים שבגרו בעירום אישוננו
Cuando en la oscuridad viva
cabecee el ocio,
sin duda se reunirán
las épocas de nuestra vida,
hasta que se iluminen los recuerdos que se erizaron
y las cosas que maduraron en la desnudez de nuestras pupilas
וחידות אין ספור הומות בעומק
חרדת פתאום וידוי של עונג
עד שנבין, עד שנבין
דברים רבים זורחים בחושך
תוגה וסוד גילוי של אושר
עד שנשכים, עד שנשכים.
Y enigmas incontables zumban en lo hondo,
un súbito temor y una confesión de gozo,
hasta que entendamos, hasta que entendamos.
Muchas cosas brillan en la oscuridad:
congoja y el secreto hallazgo de la dicha,
hasta que madruguemos, hasta que madruguemos.
