עוד אבוא אל סיפך בשפתיים כבות עוד אצניח אלייך ידיים עוד אומר לך את כל המילים הטובות שישנן, שישנן עדיין

Aún vendré a tu umbral con los labios apagados, aún bajaré hacia ti las manos, aún te diré todas las palabras buenas que hay, que todavía existen.

כי ביתך העני כה חשך לעת ליל ועצוב בו וודאי לאין סוף וחיי שכרעו בלי הגיע אלייך הוסגרו לחוצות ולתוף

Porque tu pobre casa se oscurece tanto al caer la noche, y en ella hay, sin duda, tristeza sin fin, y mi vida, que se encorvó sin llegar a ti, fue entregada a las calles y al tambor.

אך פתאום את נוגעת כיד מבהיקה את פולחת כזכר נשכח הדממה שבלב, בין דפיקה לדפיקה הדממה הזאת היא שלך.

Pero de pronto tocas como una mano refulgente, hendes como un recuerdo olvidado, el silencio en el corazón, entre latido y latido, ese silencio es tuyo.