היום אולי נדחה את בוא הלילה ולא נשאף לאור כוכב הן לי ולך יש כל אשר נשאלה מבלי מילים נדע זאת, כי נאהב

Hoy quizá posterguemos la llegada de la noche, y no ansiemos la luz de una estrella, pues tú y yo tenemos todo lo que se podía pedir, sin palabras lo sabremos, porque amaremos.

היום אולי נדחה את קץ דרכנו ולא נזכור כי סוף לכל זה המשעול שבו דורכות רגלינו בשני קצותיו הדשא לא יבול

Hoy quizá posterguemos el final de nuestro camino, y no recordaremos que todo tiene un final. Este es el sendero por el que pisan nuestros pies, y en ambos extremos la hierba no se marchitará.

שותקים נאהב כי לי ולך די בלי מילים שהן לאלה אשר אינם יודעים לומר אחרת כמה יפה פורח הלילך

En silencio amaremos, pues a ti y a mí nos basta sin palabras — ellas son para quienes no saben decir de otra manera cuán bellamente florece la lila.

היום אולי נדחה את העצבת אם יד ביד באור, נלך כי רוח כפור בחשכה נושבת רק במקום בו לא שמעו את שמך

Hoy quizá posterguemos la tristeza, si de la mano, en la luz, caminamos, pues un viento gélido sopla en la oscuridad solo donde no han oído tu nombre.

שותקים נאהב כי לי ולך די בלי מילים שהן לאלה אשר אינם יודעים לומר אחרת כמה יפה פורח הלילך

En silencio amaremos, pues a ti y a mí nos basta sin palabras — ellas son para quienes no saben decir de otra manera cuán bellamente florece la lila.

היום אולי נדחה בוא השלכת ולא יוכל לבוא הסתיו דרכים רבות הן לאביב ממלכת אם רק אותן אור חיוכך יאהב

Hoy quizá posterguemos la llegada de la caída de las hojas, y el otoño no podrá llegar. Muchos caminos conducen al reino de la primavera, si tan solo la luz de tu sonrisa los ama.