כשהלילה חוזר מנדודיו ויש מן קדרות עייפה בפניו בין סמטאות הכרך ושתיקותיו אני שומעת צעדיו

Cuando la noche regresa de sus andanzas y hay un cansancio sombrío en su rostro, entre los callejones de la ciudad y sus silencios oigo sus pasos

אני אוספת כאבי הישנים שאולי לאבד באיזה בר עמוס אנשים רואה עוד איש... בודד

Recojo mis viejos dolores, quizá para perderlos en algún bar atestado de gente, veo a otro hombre... solo

מתחת לשפתיו שם הוא ממלמל עיניו מן בורקות במבט כמוצא איזה דרך או שיר ולוגם כמנוסה איזה שקר מעושה

Bajo los labios murmura, sus ojos como que brillan con una mirada de quien parece haber hallado algún camino o canción, y bebe a sorbos, como avezado, alguna mentira artificiosa

כשהלילה חוזר מנדודיו ויש מן קדרות עייפה בפניו בין סמטאות הכרך ושתיקותיו אני שומעת

Cuando la noche regresa de sus andanzas y hay un cansancio sombrío en su rostro, entre los callejones de la ciudad y sus silencios oigo