סופת החול הזאת הייתה
קשה ומטלטלת
מפתיעה, מערפלת
איך אפשר היה לראות
לרוץ או לעצור
לצלול או לעבור
גם זה קורה
Esta tormenta de arena fue
dura y estremecedora,
sorprendente, que lo enturbia todo.
¿Cómo se podía ver,
correr o detenerse,
sumergirse o atravesar?
También eso sucede.
יכולתי אז להתרסק
אבל היו ידיים
מלא מלא ידיים
שלובות, שלובות שם מסביבי
בעדינות משכו
שטפו, עטפו אותי
נישקו לי את החול
גרגר, גרגר מפי
Podía entonces estrellarme,
pero había manos,
muchas, muchísimas manos,
entrelazadas, entrelazadas a mi alrededor.
Con delicadeza tiraron de mí,
me lavaron, me envolvieron,
me besaron la arena,
grano a grano de mi boca.
אני לא מוותרת על אהבה
לא וויתרתי
לא נכנעת הפעם לאכזבה
לא איחרתי
אני לא מפחדת יותר לסעור
לא הסתרתי
אני לא מוותרת על תשוקה לבעור
לא וויתרתי
No renuncio al amor,
no renuncié.
Esta vez no cedo ante la decepción,
no llegué tarde.
Ya no tengo miedo de desatarme,
no me escondí.
No renuncio a la pasión de arder,
no renuncié.
עכשיו בהיר לי כבר
עכשיו מותר
Ahora ya me queda claro
ahora está permitido
סופת החול הזאת הייתה
קשה ומטלטלת
מפתיעה, מערפלת
אולי כל זה חייב להיות
בחרתי בי שמחה
יודעת ופקוחה
גם זה קורה
Esta tormenta de arena fue
dura y estremecedora,
sorprendente, que lo enturbia todo.
Quizá todo esto tenía que ser.
Elegí en mí la alegría,
sabia y de ojos abiertos.
También eso ocurre.
וזה בטוח לא מושלם
אבל אני לומדת
עולה ויורדת
שום דבר לא מאיים
נינוחה בתוך גופי
הזמן שוטף אותי
מנשק לי את החול
גרגר, גרגר מפי
Y esto seguro no es perfecto,
pero estoy aprendiendo,
subo y bajo,
nada amenaza,
estoy cómoda en mi cuerpo,
el tiempo me lava,
me besa la arena,
grano a grano de mi boca.
עכשיו בהיר לי כבר
עכשיו מותר
Ahora ya me queda claro
ahora está permitido
