ילדתי אל הים היא הולכת גלים וצדפים היא סופרת אבל רק את עצמה היא פוגשת שם בנהר של סביליה

Mi niña va hacia el mar Cuenta olas y conchas Pero solo a sí misma se encuentra Allí, en el río de Sevilla

בין שיחי ההרדוף מביטה היא חמש סירות, ים פתוח משוט המושט אל המים מפרש שנפרש אל הרוח

Entre los arbustos de adelfa mira Cinco barcas, mar abierto Un remo tendido al agua Una vela desplegada al viento

מי המשקיף מלמעלה מגג המגדל של סביליה קולות חמישה משיבים לה חמש טבעות של כסף

¿Quién la mira desde arriba Desde el techo de la torre de Sevilla? Cinco voces le responden Cinco anillos de plata

אציל הרקיע נפרש לו על הנהר הרוגע באוויר הנקי הוורוד חמש טבעות תרחפנה

El noble cielo se despliega Sobre el río sosegado En el aire puro y rosado Cinco anillos flotarán