אני שומע שוב ברגעי השלווה את ג'ניס ג'ופלין שרה בלוז ישן על בובי מק-ג'יי. רביעייה קאמרית מנגנת מוסיקה צלולה מעבירה בי שוב אותן צמרמורות עונג ידועות אבל אני חייל - ואל תבכי לי ילדה

Vuelvo a oír, en momentos de calma, a Janis Joplin cantar un viejo blues sobre Bobby McGee. Un cuarteto de cámara toca música límpida que me recorre otra vez con esos conocidos escalofríos de placer, pero soy un soldado — y no llores por mí, niña.

אני מוסיף ללכת מוסיף בשביל הצר מושך במעלה הדורות רב החתחתים מעלי ציפורים, דואות חופשיות והרוח במרחבים - כמו קוראת תגר אבל אני חייל - ואל תבכי לי ילדה

Sigo andando, sigo por el sendero estrecho, tirando cuesta arriba por generaciones, lleno de baches; sobre mí, aves que planean libres, y el viento en las vastedades — como llamando al desafío, pero soy un soldado — y no llores por mí, niña.

אהבתי - רגעי זכרונות וגעגועים טרופים על השולחן סיפורים של צ'כוב, כאבן שאין לה הופכין, כי אני הוא אדם מחופש לחייל, כפות בכתונת משוגעים - אז בכי לי ילדה על רגעי הבדידות על הציפיות ועל השנים, ובכי על שני לבבות אוהבים ורחוקים.

Amada mía — instantes de recuerdos y de anhelos febriles. Sobre la mesa, cuentos de Chéjov, como una piedra que nadie voltea, pues soy un hombre disfrazado de soldado, atado en una camisa de fuerza — así que llórame, niña, por los momentos de soledad, por las expectativas y por los años, y llora por dos corazones amantes y lejanos.