פתאום קם אדם בבוקר
ומרגיש כי הוא עם ומתחיל ללכת
ולכל הנפגש בדרכו קורא הוא שלום
De pronto un hombre se levanta por la mañana
y siente que es un pueblo y comienza a andar,
y a todo el que encuentra en su camino saluda con «shalom»
דגנים עולים מול פניו מבין חריצי המדרכת
וניחוחות לראשו מדיפים עצי אזדרכת
הטללים רוססים והרים, ריבוא קרניים
הם יולידו חופת שמש לכלולותיו
Los granos brotan ante él desde las grietas de la acera,
y los árboles de azedarach esparcen fragancias a su alrededor,
los rocíos se dispersan y las montañas — miríadas de rayos —
engendrarán un dosel de sol para sus bodas
פתאום קם אדם בבוקר
ומרגיש כי הוא עם ומתחיל ללכת
ולכל הנפגש בדרכו קורא הוא שלום
De pronto un hombre se levanta por la mañana
y siente que es un pueblo y comienza a andar,
y a todo el que encuentra en su camino saluda con «shalom»
והוא צוחק גבורת דורות מן ההרים
ונכלמות משתחוות המלחמות אפיים
להוד אלף שנים מפכות במסתרים
אלף שנים צעירות לפניו
כפלג צונן, כשיר רועים, כענף
Y él ríe la fuerza de generaciones desde las montañas,
y avergonzadas, las guerras se postran rostro en tierra;
el esplendor de mil años brota en lo escondido,
mil años son jóvenes ante él,
como un arroyo fresco, como un canto de pastores, como una rama
פתאום קם אדם בבוקר
ומרגיש כי הוא עם ומתחיל ללכת
ורואה כי חזר האביב
והוריק שוב אילן מן השלכת
De pronto un hombre se levanta por la mañana
y siente que es un pueblo y comienza a andar,
y ve que ha vuelto la primavera,
y que el árbol ha reverdecido de nuevo tras la caída de las hojas
פתאום קם אדם בבוקר
ומרגיש כי הוא עם ומתחיל ללכת
ולכל הנפגש בדרכו קורא הוא שלום.
De pronto un hombre se levanta por la mañana
y siente que es un pueblo y comienza a andar,
y a todo el que encuentra en su camino saluda con «shalom».
