מתרגל לקבל את מה שכואב, מאבד זיכרון ויוצר אחר אנלא יודע מה מזיז תכוכבים ואת השמש אנלא יודע מה מזיז אותי על חוט כמו בובה אין שום מחשבה, מתחשמל

Me acostumbro a aceptar lo que duele, pierdo la memoria y creo otra No sé qué mueve las estrellas y el sol No sé qué me mueve en un hilo como una marioneta No hay pensamientos, me electrifico

(יש קצר יש קצר, זה שקר זה שקר)

(Hay un cortocircuito, hay un cortocircuito, es una mentira, es una mentira)

קם עם הראש ברצפה, נשאר ממני עכשיו רק קליפה ליום אין סוף וגם אין התחלה, ממשיך כאילו דבר לא קרה מאבד את התחושה, קם עם הראש ברצפה

Me levanto con la cabeza en el suelo, de mí ahora solo queda una cáscara El día no tiene fin ni comienzo, sigo como si nada hubiera pasado Pierdo la sensibilidad, me levanto con la cabeza en el suelo

מתרגל לקבל את מה שכואב, מאבד זיכרון ויוצר אחר אין שום מחשבה, אין דרך חזרה וגם אם הייתה, מוצא תצמי שוב כאן

Me acostumbro a aceptar lo que duele, pierdo la memoria y creo otra No hay pensamientos, no hay camino de regreso Y aunque lo hubiera, me encuentro aquí de nuevo