היה היתה גבעה אחת שטופת-פרחים, טללים הישקוה היה היתה ביקתה אחת, צריף עץ יחיד, במרחבים עתה, בנטות צילו הזמן על זיכרונות וגעגוע הן רועדות בערפל עם רוח זע בעשבים

Había una vez una colina bañada de flores, que los rocíos regaban. Había una vez una cabaña, una choza de madera solitaria, en los espacios abiertos. Ahora, cuando la sombra del tiempo se inclina sobre recuerdos y anhelos, ellos tiemblan en la niebla con un leve viento en los pastos.

ברזל ישן, גשמים וטל החלידו להב-מחרשת כל הכלה והכומש שב להיות פשוט עפר פתאום תחוש איך יד-הזמן על עפעפיך מגששת ומניחה שנים כבדות עלי כתפך העייפה

Hierro viejo, las lluvias y el rocío han oxidado la hoja del arado. Todo lo consumido y marchito ha vuelto a ser simple polvo. De pronto sentirás cómo la mano del tiempo tantea tus párpados y deposita años pesados sobre tu cansado hombro.

בבות-עיניך עצומות תקשיב עמוק אל תוך חייך על גבעתך האפורה רוטט מסך הערפל יחף תפסע, ומהורהר על הדשאים ומעליך ירחפו בנטות היום עטלפים מעוף יפה

Tus ojos cerrados. Escucha hondo dentro de tu vida. Sobre tu colina gris tiembla el velo de la niebla. Descalzo caminarás, pensativo, por los prados, y sobre ti, al declinar del día, revolotearán murciélagos de vuelo hermoso.

תוסיף לנדוד במשעולים, רחוק מחסד-נעוריך אבל קרוב מהם לנהות אל השנים הראשונות אל גבעתך, אל היפה, אשריך, איש, אם אחריך עוד תישאר גבעה כזאת שטופת פרחים וזיכרונות

Seguirás vagando por los senderos, lejos de la gracia de tu juventud, pero más cerca del anhelo por los primeros años, a tu colina, a la hermosa; dichoso tú, hombre, si después de ti aún quedará una colina así, bañada de flores y recuerdos.

בבות-עיניך עצומות תקשיב עמוק אל תוך חייך על גבעתך האפורה רוטט מסך הערפל יחף תפסע, ומהורהר על הדשאים ומעליך ירחפו בנטות היום עטלפים מעוף יפה

Tus ojos cerrados. Escucha hondo dentro de tu vida. Sobre tu colina gris tiembla el velo de la niebla. Descalzo caminarás, pensativo, por los prados, y sobre ti, al declinar del día, revolotearán murciélagos de vuelo hermoso.

[גשר]

[Puente]

בבות-עיניך עצומות תקשיב עמוק אל תוך חייך על גבעתך האפורה רוטט מסך הערפל יחף תפסע, ומהורהר על הדשאים ומעליך ירחפו בנטות היום עטלפים מעוף יפה

Tus ojos cerrados. Escucha hondo dentro de tu vida. Sobre tu colina gris tiembla el velo de la niebla. Descalzo caminarás, pensativo, por los prados, y sobre ti, al declinar del día, revolotearán murciélagos de vuelo hermoso.

היה היתה גבעה אחת שטופת-פרחים, טללים הישקוה היה היתה ביקתה אחת, צריף עץ יחיד, במרחבים

Había una vez una colina bañada de flores, que los rocíos regaban. Había una vez una cabaña, una choza de madera solitaria, en los espacios abiertos.