תימן וארץ נגב מחוז רחוק שלוח מולדת הראשית והתנ"ך בין יריעות הרוח

Yemen y la tierra del Néguev, una provincia lejana, la patria primera y la Biblia, entre los cortinajes del viento.

שם אני נודדת אוחזת נבל מים במרחבים אני אובדת בין ארבע רוחות שמים

Allí yo deambulo, sosteniendo un odre de agua, en las inmensidades me pierdo, entre los cuatro vientos del cielo.

קול רחוק עולה מן המדבר נכון כאור השחר אברהם, יצחק ויעקב קוראים לי מכאן קול רחוק עולה מן המדבר נפשי שלי לא נחה מישהו לוחש לי: "בואי שושנת תימן שושנת תימן שושנת תימן"

Una voz lejana se eleva desde el desierto, firme como la luz del alba. Abraham, Isaac y Jacob me llaman desde aquí. Una voz lejana se eleva desde el desierto, mi alma no descansa. Alguien me susurra: "Ven, Rosa de Yemen — Rosa de Yemen, Rosa de Yemen".

שוב הסנה בוקע ומעיין נובע תמרים ומן אני טועמת ומימי צורים לוגמת

De nuevo aparece la zarza ardiente, y mana un manantial. Dátiles y maná saboreo, y de las rocas bebo a sorbos.

אל סופה נקלעת הרוח מתעצמת לישימון אני נכנעת על נווה דקלים חולמת

En una tormenta me veo envuelta, el viento se intensifica. Al yermo me someto, con un oasis de palmeras sueño.

קול רחוק עולה מן המדבר נכון כאור השחר אברהם, יצחק ויעקב קוראים לי מכאן קול רחוק עולה מן המדבר נפשי שלי לא נחה מישהו לוחש לי: "בואי שושנת תימן שושנת תימן שושנת תימן"

Una voz lejana se eleva desde el desierto, firme como la luz del alba. Abraham, Isaac y Jacob me llaman desde aquí. Una voz lejana se eleva desde el desierto, mi alma no descansa. Alguien me susurra: "Ven, Rosa de Yemen — Rosa de Yemen, Rosa de Yemen".

הרחק עודי פוסעת סוערת ונרגעת אל ארבע אמהות אל ארבע אימותיי אני נוסעת

Lejos aún camino, me agito y me sosiego, hacia las cuatro Matriarcas, hacia mis cuatro madres me dirijo.

לא על כנף הנשר לא על מרבד הקסם אל ארץ אוהביי אל ארץ אבותיי אני נכנסת

No sobre el ala del águila, no sobre una alfombra mágica, a la tierra de mis amados, a la tierra de mis padres entro.

קול רחוק עולה מן המדבר נכון כאור השחר אברהם, יצחק ויעקב קוראים לי מכאן קול רחוק עולה מן המדבר נפשי שלי לא נחה מישהו לוחש לי: "בואי שושנת תימן שושנת תימן שושנת תימן"

Una voz lejana se eleva desde el desierto, firme como la luz del alba. Abraham, Isaac y Jacob me llaman desde aquí. Una voz lejana se eleva desde el desierto, mi alma no descansa. Alguien me susurra: "Ven, Rosa de Yemen — Rosa de Yemen, Rosa de Yemen".